פתח דבר: אירווינג האו ועולם אבותיו

עמוד:13

פתח דבר 13 המשיך לתמוך במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . בשנת 1989 תורגם ספרו פוליטיקה והרומן , ובהקדמה לקורא הישראלי כתב האו : 'עונג לי שספרי זוכה לחיים חדשים בישראל 30 שנה לאחר שראה אור בארצות הברית . אני מקווה שידידיי וקוראיי הישראלים, אלה שאני מכיר ואלה שאיני מכיר אישית, יאמרו לי את דעתם על הספר . למה הם מסכימים ולמה אין הם מסכימים, מה נראה להם ומה אינו מוצא חן בעיניהם' . בשנת 1963 עזב האו את אוניברסיטת ברנדייס ועבר CUNY-ל בניו יורק, שם לימד ספרות אנגלית ושם גם החל לכתוב את עולם אבותינו . באחד הסמינרים שלו על הנרי ג'יימס פנה האו לסטודנטים ואמר שהוא מחפש עוזר מחקר לספר על היהודים בלואר איסט סייד . סטודנט בשם קנת לִיבּוֹ ( Libo ) נענה לאתגר והיה ליד ימינו ולשותף מלא בכתיבת הספר . ליבו הפגין חריצות, נחישות ונאמנות, והיה בעל חשיבה ביקורתית שסייעה מאוד להאו . כתיבת הספר ארכה עשר שנים ( 1967 - 1976 ) . ליבו החל בקריאת ספרי הזיכרונות של המהגרים ביידיש ובאנגלית ובסריקה מסודרת ושיטתית של העיתונות היידית היהודית . את הכתבות שמצא הוא מיין וקיטלג לפי נושאים רלוונטיים, כגון סדנאות יזע, רוכלות, קונפליקטים בין-דוריים, סוציאליזם, פוליטיקה וציונות, וכן מיפה את בתי הכנסת בלואר איסט סייד כדי להבין את חשיבות הדת בחיי המהגרים היהודים . אחד הגילויים החשובים והמרשימים של ליבו, כעוזר המחקר של האו, היו מכתביה של ליליאן וולד אל הבנקאי היהודי והפילנתרופּ ג'ייקוב שיף, שמצא בספרייה הציבורית של ניו יורק . באמצעותם הצליח האו לספר את סיפורה הדרמטי והמרשים של אישה שהקדישה את כל חייה לעזרה למהגרים היהודים ( והלא יהודים ) בלואר איסט סייד . למרות שליבו היה סטודנט במהלך כתיבת עולם אבותינו , האו רחש לו הערכה רבה וסמך על שיקול דעתו . ליבו התבקש לקרוא קריאה ביקורתית את הפרקים שכתב האו ולהעיר את הערותיו . את רוב הפרק החמישי בספר, 'שכונת העוני ובית המלאכה', כתב ליבו עצמו . האו גמל לו על עזרתו יוצאת הדופן והודה לו מעל כל בימה אפשרית ואף ציין את שמו של ליבו לצד שמו שלו על גבי כריכת הספר כמי שסייע לו במחקר ובכתיבה . עולם אבותינו יצא לאור בשנת 1976 כשהאו היה בן 56 . זה היה סיומו של מסע אישי שראשיתו בעולם האינטלקטואלי הקוסמופוליטי-מרקסיסטי של שנות השלושים והארבעים, ואחריתו בחברת המהגרים היהודית המזרח-אירופית של הלואר איסט סייד . האו 'חזר' אל היהדות, ובאמצעות ספרו החזיר אליה רבים אחרים מבני דורו . בכתיבתו הייחודית הצליח האו לתאר את חברת המהגרים היהודית באור אוהד, אנושי ורגיש, ואִפשר לקהלים רחבים בקרב יהדות ארצות הברית להתחבר לסיפור האֵפי של ההגירה היהודית הגדולה . הקוראים גילו מחדש בין שורות הספר את הוריהם ואת הסבים והסבתות שלהם שהגיעו לארצות הברית בסוף המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 . בסוף שנת 1977 פרסם Moment Magazine תוצאות

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר