פתח דבר: אירווינג האו ועולם אבותיו

עמוד:12

גור אלרואי 12 שקיבל את המשרה לאחר שסיפר לשלושת מראייניו שמעון ראבידוביץ' ( Rawidowicz ) , לודוויג לואיסון ( Lewisohn ) ויוסף חסקיס ( Cheskis ) , שהוא מתרגם את שיריו של המשורר אליעזר גרינברג מיידיש לאנגלית . הריאיון למשרת מרצה בספרות אנגלית נמשך משלב זה ביידיש, ובסופו המליצו המראיינים לנשיא ברנדייס לקבל את האו לסגל ההוראה על אף שלא היה לו דוקטורט . באוניברסיטה פגש האו סטודנטים יהודים מוכשרים שהעשירו אותו כפי שהוא העשיר אותם . הוא התיידד עם מארי סירקין ( בתו של הוגה הדעות הציוני נחמן סירקין ) , שהייתה לימים לאישה הראשונה שקיבלה פרופסורה בברנדייס . חברותו עם סירקין הייתה תחילתו של דיאלוג מעניין על מהות הרעיון הציוני . סירקין הייתה פעילה ציונית סוציאליסטית שפעלה רבות עבור היישוב היהודי בארץ ישראל ועבור שארית הפליטה . היא קראה לפתיחת שערי ארץ ישראל להגירה, דרשה הקלה בקבלת מכסות הגירה לארצות הברית ולמקומות אחרים בעולם וניסתה למצוא פתרון לשאלת העקורים באירופה . האו, שהגיע מרקע אידיאולוגי אחר לחלוטין והיה עוין כלפי האידיאולוגיה הציונית, טען בתוקף שאי-אפשר להיות גם אינטלקטואל וגם ציוני . ואולם, ככל שהתרחק האו מהמרקסיזם כך התקרב ליהדותו, ויהדותו היא שקירבה אותו גם למדינת ישראל . דרכו של האו ל עולם אבותינו החלה בעבודתו המשותפת עם המשורר אליעזר גרינברג על A Treasury of Yiddish Stories , שיצא לאור בשנת 1954 . באסופה זו, ששני עורכיה הקדישו לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה, מקובצים תרגומים של גדולי הסופרים והמשוררים היידים, כגון : מנדלי מוכר ספרים, י"ל פרץ, שלום עליכם, שלום אש, דוד פינסקי, איציק מנגר ואברהם רייזן . האו וגרינברג ביקשו להחיות את העולם היהודי המזרח-אירופי שלפני השואה, להנגיש ולקרב את הספרות היהודית החילונית לציבור היהודי האמריקני . המבוא שכתב האו לאסופה ביטא את הערך התרבותי הרחב, המודרני, של ספרות היידיש, לעומת הערך האתני הצר שייחסו לה עד אז . עבודתו המשותפת עם גרינברג סימלה את התרחקותו מהעולם הסוציאליסטי הקוסמופוליטי ואת חזרתו לחיק העולם היהודי ולתרבותו, ששיאו יהיה כתיבת עולם אבותינו . בשנת 1948 גילה האו אדישות להקמת מדינת ישראל אבל ב- ,1967 בתקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, הוא כבר הביע הזדהות עם המדינה, וכמו יהודים אמריקנים רבים אף חרד לקיומה . דעותיו על הציונות התמתנו והיו נחרצות פחות ואוהדות יותר, ומארי סירקין הייתה לחברתו הקרובה . עם זאת, הוא נשאר ביקורתי כלפי מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ובחבל עזה והתנגד למפעל ההתנחלות שמעבר לקו הירוק . בעקבות תמיכתו במדינת ישראל הותקף האו על ידי נועם חומסקי והשמאל החדש, שראו במדינת היהודים בובת חוטים של ארצות הברית האימפריאלית ובהאו — משתף פעולה . הביקורת נגדו לא שינתה את עמדתו והוא

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר