פתח דבר: אירווינג האו ועולם אבותיו

עמוד:11

פתח דבר 11 המרקסיסטי-טרוצקיסטי בקולג' . הוא ניהל מאבקים אידיאולוגיים עם חברי התא הסטליניסטי האנטי-דמוקרטי והתנגד גם לקו הציוני-סוציאליסטי של אגודת 'אבוקה' שפעלה בסיטי קולג' . בשנת 1940 סיים האו את לימודיו והחל בקריירה עיתונאית . מקס שכטמן, עורך העיתון הטרוצקיסטי New International הציע לו להצטרף למערכת העיתון, שתאם לקו האידיאולוגי שלו . שנתיים לאחר מכן, ביוני ,1942 התגייס האו לצבא אך המשיך לשלוח את כתבותיו לעיתון . המלחמה באירופה וביפן לא שינתה את עמדותיו המרקסיסטיות, וכמו אינטלקטואלים יהודים רבים באותן השנים התנגד גם האו למלחמה בגרמניה הנאצית בטענה שזו אינה 'המלחמה שלנו', המרקסיסטים וכי היא משרתת את האינטרס הקפיטליסטי . אמירתו של הסופר ואיש השמאל האנגלי ג'ורג' אורוול שהתנגדות למלחמה פירושה תמיכה בהיטלר לא שכנעה את האו, והוא המשיך לדבוק בעמדתו העקרונית שהמלחמה אינה צודקת . גם כאשר נודעו ממדי ההשמדה סירב האו להכיר בה ובתוצאות הנוראיות של המלחמה נגד יהדות אירופה . לא השמדת העם היהודי העסיקה את האו בשנים שלאחר המלחמה, אלא הריקבון המוחלט של השיטה הקפיטליסטית והצורך בשינוי חברתי באמצעות מהפכה סוציאליסטית . בסוף דצמבר 1946 כתב האו מאמר לכתב העת Labor Action שכותרתו היא 'רצח עם או סוציאליזם', ובו טען כי תפיסת רצח העם אינה חלה רק על עמים שנפלו קרבן לנאציזם אלא שהיא מתארת את מעלליה של התרבות הקפיטליסטית בכללותה . גם ביקורתו של האו ב- New International על ספרו של הסופר הצרפתי דויד רוסה ( The Other Kingdom ) Rousset , שעסק במחנות הריכוז, מעידה על מחשבתו הדוגמטית באותן שנים . האו טען שספרו של רוסה הוא טוב ומעורר מחשבה מכיוון שהדיון במחנות ההשמדה מובא בו בתוך הקשר רחב יותר על קפיטליזם . השואה לא הייתה חלק מהשיח של האינטלקטואלים המרקסיסטים היהודים בשנות הארבעים של המאה הקודמת . לימים הודה האו שבאותן שנים הוא היה צעיר דעתן שלא השכיל להבין בזמן אמת את מהות המשטר הנאצי ואת ממדי הסבל וההרס שגרם . בשנת 1983 טענה ההיסטוריונית לוסי דווידוביץ' כי בתקופת מלחמת העולם השנייה לא ייחדה אף קבוצה מרקסיסטית ולו מחשבה חולפת על יהודי אירופה . על טענתה השיב האו שהשמאל הסוציאליסטי אכן היה צריך לעשות ולומר יותר, וכי הוא עצמו ביטא אז נוקשות אידיאולוגית, פלגנות ודוגמטיות לא מוצדקות לנוכח המלחמה באירופה . בראשית שנות החמישים החל האו להתרחק מהמרקסיזם ו'לגלות' את יהדותו . בשנת 1944 העביר הקונגרס האמריקני את חוק ההסתגלות לאנשי צבא ( המכונה GI Bill ) , שהעניק לחיילים משוחררים הטבות כלכליות רבות ובהן גם מימון השכלה גבוהה . חיילים משוחררים רבים הציפו את המכללות ואת האוניברסיטאות, ונפתחו משרות רבות למרצים . האו התקבל כמרצה בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת ברנדייס היהודית בשנת 1953 . בזיכרונותיו כתב

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר