|
|
עמוד:13
| 13 תתר ד ר למהדורה הע רית היתה מחווה אישית של הרגע האחרון שעשה למנחם בגין ואשר הצילה את ההסכם . ג'ימי קרטר הציב את סוגיית זכויות האדם גם במרכז מדיניות החוץ שלו, והחיל אותה על הרודנים הצבאיים באמריקה הלטינית . בין השאר הוא הביא לשחרורם של אלפי אסירים פוליטיים ( בהם העיתונאי הארגנטיני-יהודי חקובו טימרמן שעלה לישראל ) וחתם על הסכם תעלת פנמה שהבטיח את פינוי הצבא האמריקאי מתעלת פנמה, ובכך פתח עידן חדש ביחסי ארצות הברית ומדינות אמריקה הלטינית וזירז את התעוררות הדמוקרטיה במדינות היבשת . קרטר הרחיב את המערכה על זכויות האדם אל ברית המועצות ותמך בתנועה הדמוקרטית בהנהגת אנדרי סחרוב ובמאבק של יהודי ברית המועצות בראשותו של הסירובניק המפורסם בעולם אנטולי ( נתן ) שרנסקי . הוא הציל את חייו של שרנסקי, כשתפלו עליו האשמת שקר שהוא מרגל אמריקאי, והצליח להכפיל את מספר יהודי ברית המועצות שהורשו להגר . אנטולי דוברינין, השגריר הוותיק של ברית המועצות בארצות הברית, ייחס למדיניות זכויות האדם של קרטר תפקיד חשוב בתמורות העמוקות שהתחוללו בברית המועצות ובאירופה המזרחית והביאו בסופו של דבר להתמוטטות ברית המועצות ולסיום המלחמה הקרה . גם ההתפתחות החיובית היחידה שהיתה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית הושגה בזכות קרטר . בפעולה אישית, הודות ליוזמה שלי, הוא סייע ל- 50,000 יהודים, נוצרים ובהאים להגר מאיראן לארצות הברית, וגם מנע את גירושם מארצות הברית של אלפים מהם בעקבות משבר בני הערובה באיראן . השימוש שעשה קרטר במה שמכונה "כוח קשה" מילא תפקיד חשוב בתחילת הסוף של ברית המועצות . בין השאר הוא הפך את המגמה של צמצום ההוצאות הצבאיות לאחר מלחמת וייטנאם ונתן אור ירוק לרכישת מערכות הנשק העיקריות שרונלד רייגן ניצל במאבקו בברית המועצות, ובה בעת דן בפיקוח על הנשק הגרעיני במסגרת הסכמי סאל"ט 2 . אפילו כמה ממבקריו הנחרצים ביותר שיבחו את העמדה התקיפה שנקט נגד פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בסוף 1979 .
|
|