|
|
עמוד:7
פתח דבר העלייה התלולה בשיעור הגירושין בשנים האחרונות העצימה את חשיבותם של דיני המשפחה . יותר ויותר נשים וגברים מעורבים בעניינים הקשורים לסכסוכי אישות וזקוקים להדרכה ולהכוונה בפתרונם . כמוהם עורכי דין רבים שאינם בקיאים במלוא החוקים והפסיקה, על רבדיו הרבים של התחום . עד כה לא יצא לאור ספר המקיף את כול דיני המשפחה . זהו הספר הראשון שנועד למלא את החסר בהיותו מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה רחב זה . הוא סוקר בצורה בהירה ותמציתית את שפע ההיבטים המגוונים של דיני האישות ומשמש מדריך מעשי-שימושי הן לציבור הנזקק והן לעורכי הדין . החוקים בתחום הזה מתרבים, בחוקים הקיימים נערכים שינויים ולפסיקה העניפה נוספים נדבכים שלא פעם מרבים מבוכה . רוחות הזמן מנשבות ומשנות השקפות ואורחות חיים . והעוסקים בתחום, כמו גם בני זוג המצויים בסכסוך או זקוקים לפתרון משפטי, מתמודדים עם הבעיות והצרכים שהזמן גרמם . הספר כתוב בצורת שאלות ותשובות ממוקדות המזקקות את הדין, את הפסיקה ואת הנושאים העיקריים כדי לאפשר למעיינים בו לקבל תשובות ברורות ומעשיות . בנושאים מרכזיים, במיוחד באלה שאין לגביהם פסיקה אחידה, שיבצתי דוגמאות מהפסיקה המאפשרות לקבל מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות . הערות אחדות על שיטת העריכה והכתיבה : בכול מקום שמוזכר תובע או נתבע, שופט, פקידת סעד וכד' - הכוונה גם לתובעת או נתבעת, לשופטת, לפקיד סעד וכד', ולהיפך . למניעת סרבול ולנוחות הקריאה נכתב לשון זכר או נקבה בלבד . בית המשפט לענייני משפחה נכתב לפעמים, לצורך הקיצור ורהיטות הקריאה, בית המשפט למשפחה . כך גם חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) נכתב לעיתים ללא המילים בסוגריים . כיוצא כזה חוק יחסי ממון בין בני זוג נכתב לפעמים חוק יחסי ממון בלבד . כאשר כתוב בית המשפט או השופט, הכוונה גם לבית הדין או לדיינים כשמדובר
|
|