|
|
עמוד:11
| 11 קצוות פרומים קצין מגדוד 77 . מי זה ? אבינועם שמש . אבינועם . עם החיוך שלו . והמבט האופייני . אבינועם . * * * בסיום השביעית, אני וחלק מ"חבורת הטוסטוסים" של נווה מגן, שכונת צבא הקבע של רמת השרון, נופפנו בפעם האחרונה לשלום לתיכון השרון, מול הקיוסק של חנה בשיכון מומחים, וערקנו לתיכונים האקסטרניים בתל אביב . ביולי-אוגוסט וגם בנובמבר 1971 התגייסנו לצבא שאחרי מלחמת ששת הימים . עמר הלך לסיירת מטכ"ל . האחרים ניסו להגיע לשם, או לחיל האוויר, ולא הצליחו, אז הלכנו לאן שכל מי שלא יכול להיות טייס או לוחם בסיירת רצה להגיע — לשריון . זה שעשה היסטוריה . יש לי תמונה מיום הגיוס . 7 בנובמבר 1971 . כמו ילד בתחפושת פורים . "ילד" שהיה בטוח שאחרי ששת הימים ו"חשופים בצריח" ומשה דיין אף אחד כבר לא יעז לבוא עלינו . ובכל זאת נהיה לוחם . ואפילו קצין . כי ככה היה מקובל בשכונה . ואז בא יום שבת, 6 באוקטובר . אחרי שנפצעתי, כשכל החברים מהשכונה, מהמושבה וגם מהארץ כולה עדיין לחמו, אני העברתי "זמן איכות" בבית הבראה באשקלון עד שהרגשתי שאי אפשר ככה, ועם היד עדיין תלויה מהכתף ארגנתי שני צוותים בג'וליס וחציתי את התעלה והצטרפתי לשלבי הסיום של המסע בארץ גושן . ופעם אחת כמעט נהרגתי . וכמה פעמים הרגתי . ופעם אחת העליתי שבוי על הטנק . ואחר כך שחררתי אותו . ופעם אחת, כשהודיעו שהלילה יש סיכוי שנותקף על ידי קומנדו מצרי גיליתי, כשהתעוררתי מבועת במהלך המשמרת שלי בצריח, שהעייפות מנצחת אפילו את הפחד . ואחר כך היו פאתי העיר סואץ . ושוב כמעט נהרגתי .
|
|