פרק 1. צמיחה או רווחה?

עמוד:14

| סוציאליזם חזירי 14 אותנו . איש לא ישליך אותנו לכלא משום שהפרענו לו בהשגת מטרותיו, או משום שהבית שלנו מצא חן בעיניו . והכי חשוב, לא משנה מי יהיה בשלטון, המצב הזה יישמר . אבל למה דמוקרטיה מביאה לתוצאות אלה ? התשובה טמונה במילה השלישית בביטוי שסגר את תת-הפרק הקודם — "רפובליקה דמוקרטית חוקתית" . דמוקרטיה, כפי שהיא ידועה כיום, היא משטר המבוסס על התפיסה של "החוק הטבעי" . המושג "חוק טבעי" אינו אומר הרבה לרוב האנשים . טוב, הסבר של משהו לא ברור בעזרת משהו עוד פחות ברור הוא תחביב מוּכר של כלכלנים, אלא שהפעם ההסבר אינו בא מתחום הכלכלה אלא מתורת המשפט . קיימות שתי גישות עיקריות לחוק : פוזיטיבית וטבעית . הגישה הראשונה טוענת שהחוק אינו קשור בהכרח עם צדק ומוסר, ושחוקים תקפים משום שהריבון ( מלך, קיסר ) חוקק אותם . העם חייב לציית לחוק מסוים מעצם היותו חוק וכחלק מהציות לשלטון . במשפט אחד : החוק כפוף למלך . הגישה השנייה היא זו של המשפט הטבעי ( או שלטון החוק ) והיא מושתתת על ההנחה שיש כללים מסוימים שנובעים מטבעו של אדם ( או שניתנו מלמעלה ) ואשר אסור לפיכך להפר אותם . כל חוק שחוקק שליט כלשהו תקף כל זמן שאין הוא סותר את הכללים האלה והעם חייב לציית לשליט כל זמן שהשליט אינו מפר את החוק הטבעי . במשפט אחד : המלך כפוף לחוק . במשך אלפי שנים — מאז חוקי חמורבי ועד סוף ימי הביניים — שלטה הגישה הפוזיטיבית שלטון ללא עוררין . לאיש מהפילוסופים ומחכמי הדת והמשפט במערב לא היה ספק שלשליט יש זכות לחוקק חוקים כאוות נפשו ולדרוש ציות מוחלט . התוצאות של הגישה הזאת ידועות לנו היטב . הופעת הדמוקרטיה היתה אפוא בגדר שינוי תפיסה — עליונות החוק במקום עליונות השליט . החוק הוא זה שמבטיח לאנשים את הזכויות הטבעיות שלהם ואיש אינו רשאי לשלול את הזכויות האלה .

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר