|
|
עמוד:9
| 9 ההצלחה אינה תלויה בהה היא תלויה בנוה היכן ולמה נוצרים קישורים, ומה קישוּריוּת הדדית יכולה לספר לנו על החֶברה או על מוצאנו הביולוגי . אנחנו בוחנים את הטופולוגיה של הרשת העולמית, האינטרנט . אנחנו בודקים כיצד תקלות זעירות ברשתות הגנטיות שלנו עלולות להוביל למחלות . אנחנו חוקרים כיצד שולטים מוחותינו במיליארדי הנוירונים שיש בהם, וכיצד מולקולות במזון מתחברות לחלבונים בגופינו ומבטיחות את בריאותנו בטווח הארוך . אני אוהב מאוד דברים מהסוג הזה — את המתמטיקה שמאחורי המארג החברתי שלנו, את דרכם של מספרים לספק מסגרת להבנת תמצית הקשירוּת בינינו . כשאני משתמש במודלים ובכלים כדי לצלול לנבכי נושאים לא סבירים ולנתח אותם מדעית, המסגרות הללו מוליכות באורח בלתי נמנע להעמקת הידע שלנו . זה בדיוק מה שעשינו עם הצלחה . נדרשו לכך כמה שנים, אבל אחרי שקצרנו הררֵי נתונים על הישגים אנושיים, מצאנו דרך לפרק את המושג למרכיביו וללמוד את מנגנוניו . מטרתנו היתה לנסח הצלחה כבעיה מתמטית, שמדעני מחשב ופיזיקאים יוכלו ליישם עליה את הכלים הלא-סלחניים של מחקר כּמוּתני ולטפל בה בצורה מדויקת . זה לא היה שונה מפירוק אופניים, או שימוש בתרמודינמיקה כדי לתפוס את חום השמש . ברגע שהתחלנו לראות את המנגנונים המייצרים הצלחה, התחלנו לענות על שאלות מן הסוג הבלתי אפשרי, שבהן ייסרתי את הוריי בילדותי . למשל, איך בדיוק החלטנו שזה — התצלום המטושטש חסר הייחוד שתלוי במוזיאון לאמנות מודרנית — הוא יצירת מופת ? למה קַרוּסֶל ולא קאטס הוא המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים ? האם בתי ספר יקרים שווים את עלותם ? מדוע אין יותר מקומץ כוכבי-על בכל תחום ותחום ? הוסיפו את אלה למאות שאלות אחרות הנוגעות להצלחה, להישגים ולמוניטין, שבדומה לטמפרטורת השמש נדמה שבלתי אפשרי לענות עליהן . האם ביצועינו הם שדוחפים אותנו במעלה הסולם התאגידי ? האם אנו נעשים יצירתיים יותר או פחות לאורך חיינו ? האם עלינו
|
|