|
|
עמוד:13
| 13 רבד דתר גיוונה של סין בא לידי ביטוי באופנים רבים . בשעה שיותר מ- % 90 מתושביה מזדהים כבני הָאן, השאר משתייכים ל- 55 קבוצות אתניות שונות, בהן האוּיגוּרים, המונגולים והטיבטים . רבות מן הקבוצות הללו דוברות שפות מובחנות, ומצליחות לשמור על מנהגיהן הדתיים והתרבותיים הייחודיים אל מול לחצים להיטמע . גם בני האן משתייכים לתרבויות ותרבויות-משנה אזוריות שונות, ועשויים לדבר בניבים מובחנים ולעיתים אף בלתי מובנים זה לזה, כולל שנגחאית וקנטונזית — כשהקנטוזית טוענת ליותר דוברים ילידיים ( מעל 62 מיליון ) מאיטלקית . השפה הלאומית, פּוּ-טוֹנג- חְווָה , הידועה גם כמנדרינית, היא שפה מתוכננת . ב- 2013 הודה משרד החינוך הסיני שפחות מ- % 10 מהאוכלוסייה דוברים את הלשון ברמת שפת אם, וכי % 30 בקושי דוברים אותה, עובדה 1 שאותה בכוונתו לשנות . בצפון מעדיפים חיטה ואילו בדרום אורז, אבל לא תמיד ; יש סינים שלא יעזו לגעת בפלפל צ'ילי, בעוד שאחרים לא מסוגלים לבשל בלעדיו . תושבי בייג'ינג מתלוננים שהשנגחאים תגרנים וקטנוניים ; כנגד זאת טוענים השנגחאים שתושבי בייג'ינג רחבי לב אך גסים . כל הסטריאוטיפים קורסים לנוכח ההטרוגניות הסינית . ציבור האזרחים ברפובליקה העממית של סין מורכב מחקלאים- לצורכי-קיום וממיליארדרים נהנתנים, מנזירים בודהיסטים ומבעלי מועדונים, מפמיניסטיות נלהבות ומפטריארכים נוקשים, מאמני אוונגרד וממהנדסי אווירונאוטיקה, מרועי יָאקים ומאנימטורֵי סרטים, מִפְּעילים תומכי דמוקרטיה ומקומוניסטים אדוקים . אלו עשויים להתגורר במתחמי מגדלים, במבנים סובבי-חצר שנבנו לפי עיצוב בן אלפיים שנה, בווילות בסגנון אירופי, בלוֹנְגהָאוּסים, בבתי כלונסאות, ביוּרְטים ואפילו במערות שהוסבו למגורים . הם עשויים להיות חסידים של אופרת פקין, אופרה מערבית, פאנק, שירת גרון, קנטו-פופ, שַׁח, משחקי וידיאו, אופרות סבון קוריאניות, קליגרפיה, צילום, ריקודים סלוניים, ריקודי מניפה — כל זאת או לא כלום מזה . נופיה של סין, על עשרים ושלושה מחוזותיה וחמשת 'מחוזותיה
|
|