|
|
עמוד:8
רבקה רביץ | 8 'למה בחרתי ללכת לישון עם בטן מקרקרת, אחרי שאכלתי מנה חמה בטעם תעשייתי מפוקפק, למרות שהוגשה לי ארוחת ערב של שש מנות גורמה באולם רב-פאר והדר במלון הכי יוקרתי בעיר ? ' 'למה בחרתי להמשיך הלאה, למרות שנשבעתי לעצמי שוב ושוב שזו הפעם האחרונה, ואני לא יכולה יותר ? גם כשנתקלתי בכוחות איתנים שהיו בטוחים שיצליחו להכניע אותי על נקלה ? ' כשהייתי בת תשע-עשרה וסיפרתי לאבי שאני מתחילה לעבוד בכנסת אצל אבא של בעלי, חששתי שזה לא ימצא חן בעיניו . הוא דיבר איתנו פעמים רבות נגד המדינה, כי לדעתו, מדינת ישראל גרמה ליהודים רבים לנטוש את הדת . ניסיתי להישמע קלילה כשאמרתי לו, "העוזר הפרלמנטרי של הרב רביץ התפטר . אני אחליף אותו . " אך שמעתי את נשימתו של אבא נעצרת . "בכנסת ? " הוא שאל לאיטו, "את בטוחה ? זו סביבת עבודה שמתאימה לבת בית יעקב ? " "אני לא בטוחה," אמרתי כשמועקה מטפסת ועולה בגרוני . אבא נאנח והבנתי שהוא אכן לא אוהב את זה, אבל הוא התעשת וניסה לגרום לי לחוש שהוא סומך עליי . "שיהיו לך ברכה והצלחה ! " אמר . ועכשיו עליי להתחיל בעצם חיים חדשים . אני — שרק הרגע בקעתי מהביצה ועזבתי את החממה של סמינר בית יעקב למורות בגאולה, אעבוד מעתה בסביבה חילונית, בלי לוותר על עקרונותיי ועל החרדיות שלי . כשהנסיבות אילצו אותי לחזור לעבודה שלושה שבועות אחרי לידתה של דסי, עמדתי שוב בצומת . מה יגבר ? רצוני האימהי להישאר עוד קצת עם בתי התינוקת, הרכה והמנחמת ? או הצורך המקצועי לחזור למשרד כדי לנהל מערכת בחירות מכריעה ? עד היום אני לא בטוחה שאני גאה בבחירה שלי, ואני מקווה שאימהות אחרות לא תעמודנה בפני הצורך לבחור בין עבודה ובין הרצון להישאר עם התינוק החדש שלהן . הצורך הקיומי לעבוד ולהתפרנס גורם לשיבוש בערכים . העבודה הופכת מאמצעי למטרה . זה לא קל, והדבר היה לי למוקש לא פעם . אני בטוחה שנפלתי,
|
|