|
|
עמוד:15
15 רוב בני האדם נוטים לבלבל בין התנהגות נעימה ולא מעוררת מחלוקת לבין עקרונות של צדק ומוסר, למרות שלעיתים קרובות השניים אינם מתיישבים זה עם זה ואפילו עומדים בסתירה זה לזה . דמיינו למשל הורה מרצה, שנותן לילד שלו כל מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה : ממתקים, משחקי מחשב וכל צעצוע שהילד מצביע עליו בחנות, שזה בדרך כלל כל צעצוע שנמצא על המדפים בגובה העיניים של הילד . נשמע קצת כמו חלומו של כל ילד, נכון ? אבל האם ההתנהגות הזאת באמת טובה לילד ? סביר להניח שאותו ילד מרוצה יגדל להיות מבוגר חסר שליטה עצמית, מה שיפגע בו, בהצלחה שלו וביכולתו להשתלב בחברה . או דמיינו בחורה טובה ומרצה, שנמצאת בקשר עם בחור חמוד מאוד שאין לה שום דבר רע להגיד עליו, חוץ מזה שהיא כבר לא ממש מעוניינת בו . אבל היא גם חוששת להיפרד ממנו כדי שלא לפגוע בו . האם אותה בחורה עושה לו טוב בכך שהיא מתחשבת בו כל כך ונשארת איתו, או שהיא פוגעת בו ? משחר ילדותנו כולנו מבקשים להיות נאהבים . זהו אחד המניעים המכוננים של מי שאנחנו . ההורים שלנו והסובבים אותנו נותנים לנו את האהבה הזאת, אבל לעיתים קרובות הם נותנים לנו אותה על תנאי : בתנאי שנהיה ילדים חברותיים, נחמדים, עוזרים ולא מזיקים . אם נקיים את התנאי הזה, נקבל את ממתק האהבה כפרס . כך אנו לומדים לרצות את הסביבה שלנו . ולא זו בלבד, אלא שעם הזמן אנחנו גם מתחילים לבלבל בין סיבה לתוצאה : אנחנו מניחים ) הנחה שבמקרים
|
|