מנהיג בעיתו זלמן גרינברג ושארית הפלטה בגרמניה, 1945 – 1946

עמוד:12

עדה שיין 12 עם שמונה סוכנויות וולונטריות, ובהן גם הג'וינט, ארגון שהורשה לפעול במחנות העקורים ולהושיט סיוע לעקורים היהודים . עוד בחודשי הקיץ של שנת 1945 החלו הניצולים להיחלץ מן הבדידות ומן האינדיווידואליזם הקיצוני והתקדמו להקמת גופים חברתיים . יעקב אולייסקי ( Olieski ) , מניצולי גטו קובנה ומחנה הריכוז דכאו ומהנפשות הפועלות המרכזיות בשארית הפלטה בגרמניה, ייחס את ראשית התמורה החברתית להקמתו 9 מחדש של מוסד המשפחה . הרכבה החברתי של שארית הפלטה השתנה ב- 1946 – 1947 עם בואם של המוני יהודים ממזרח אירופה לגרמניה במבצע הברחת הגבולות של ארגון הבריחה . קופל פינסון ( Koppel S . Pinson ) , סוציולוג במקצועו, שעמד בראש מחלקת החינוך של הג'וינט בגרמניה לאחר המלחמה, הגדיר ב- 1947 את שארית הפלטה כך : "חברה יהודית שמוצאה מארצות 10 הגדרה זו מצאה את רבות, ושהתפתחותה עוצבה בידי המקרה בלבד" . ביטויה גם בדבריהם של הניצולים עצמם . במאמר שראה אור בעיתון בּאפֿרײַאונג ( "שחרור" ) של מפלגת פועלי ציון ( צ"ס ) במחנות העקורים בגרמניה בשנת 1948 שאל הסופר מנדל מאן "מיהי שארית הפלטה ? " ותיאר את מגוון הקבוצות המרכיבות אותה : ניצולי מחנות ההשמדה 9 יעקב אָלייסקי, "פּראָבלעמען פֿון דער שארית הפליטה", לאַנדסבערגער לאַגער צײַטונג, 18 בינואר 1946 . המאמר תורגם לעברית ונדפס בספר יעקב אולייסקי, בעריכת יצחק פוזנר, אורט ישראל ואיגוד יוצאי ליטא בישראל, תל אביב תשמ"ו, עמ' 83 – 87 . יעקב אולייסקי נולד ב- 1901 בעיר שאקי, בפלך סוּבאלקי ( Suwałki ) שבפולין . את השכלתו במדעי החקלאות ובכימיה רכש באוניברסיטת קובנה ולאחר מכן השתלם באוניברסיטת האלֶה ( Halle ) שבגרמניה . ב- 1927 הוא שב לליטא והתמנה לעמוד בראש בתי ספר אורט בליטא . עם כיבוש ליטא בידי הסובייטים הותר לו להמשיך בניהול בית הספר המקצועי בקובנה . במאי 1941 פוטר אולייסקי ממשרתו לצד מנהלים ליטאים . בפרוץ מלחמת ברית-המועצות – גרמניה ולאחר גל הרציחות הראשון הוכנס אולייסקי לגטו עם שאר יהודי קובנה . בגטו סייע אולייסקי בהקמת בית ספר מקצועי ל- 500 בני נוער כדי לחסוך מהם את חובת ההתייצבות לעבודת הכפייה בשדה התעופה הסמוך . בית הספר הפסיק לפעול ביולי 1944 עם חיסולו של הגטו בקובנה והעברת אחרוני המגורשים למחנה הריכוז שטוּטהוֹף שבגרמניה . כעבור ארבעה ימים הוא הועבר למחנה קָאוּפֵרינג 2 ברשת מחנות דכאו . על פעילותו של יעקב אולייסקי לפני המלחמה, על התפנית הרעיונית שחווה בזמן השואה ועל הפעילות להקמת מערכת בתי הספר המקצועיים במחנות העקורים בגרמניה ראו בתוך עדה שיין, "מניצולים לאזרחים בוני אומה : על ההכשרה המקצועית במחנות העקורים בגרמניה", דור לדור כז ( תשס"ו ) , עמ' 223 – 250 . 10 Koppel S . Pinson, “Jewish Life in Liberated Germany : AStudy of the Jewish DPs,” Jewish Social Studies 9 [ 2 ] ( April 1947 ) , p . 102

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר