|
|
עמוד:8
עדה שיין היא אשת חינוך במקצועה, היסטוריונית עצמאית ועורכת מדעית . היא בעלת תואר דוקטור מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים ( 2000 ) . עבודת הדוקטור שלה עוסקת במערכות החינוך במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה בשנים 1945 – 1951 . בשנת 2018 הצטרפה שיין לפורום החוקרים "עמיתי שפיגל" במכון לחקר השואה, אוניברסיטת בר-אילן . נושאי מחקריה של שיין הם החינוך היהודי במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה ; המפגש באירופה בין שארית הפלֵטה ובין התנועה הציונית ; זיכרון השואה והנצחתה במחנות העקורים בגרמניה ; הקליטה של ניצולי השואה בהתיישבות המושבית בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ; המפגש של נכי מלחמת העולם השנייה עם מדינת ישראל ; שיקום בריאותם של ניצולי השואה והקמת שירותי בריאות הציבור במחנות העקורים באוסטריה ובגרמניה . עם מחקריה בנושאי הבריאות אפשר למנות את אלה : בריאות בתנאי עראי : שירותי בריאות לניצולי שואה באוסטריה 1945 – 1953 , עיון וחקר – הרצאות ומסות ,16 יד ושם, ירושלים תש"ע ; " 'אין אנו בנים חורגים' : ישראל בעיני נכי מלחמת העולם השנייה 1947 – 4591", בתוך דליה עופר ( עורכת ) , ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, יד ושם, ירושלים ,2014 עמ' 267 – 312 ; "בין שיקום בריאות למאבק פוליטי – שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה", ילקוט מורשת 97 [ 14 ] ( טבת תשע"ז ) , עמ' 76 – 107 ; “ ‘The Most Precious Thing that We Own is the Child : ’ The Healthcare Services for the Jewish Children in the American Zone of Occupation in Germany, 1945 – 1949 ,” in Sharon Kangisser Cohen and Dalia Ofer, eds . , Starting Anew : The Rehabilitation of Child Survivors of the Holocaust in the Early Postwar Years ( Jerusalem : Yad Vashem, 2019 ) , pp . 73 – 102 . כן ערכה עריכה מדעית את יומנו של ישראל קפלן, לא אמות, כי אחיה ואספר ! שלהי המלחמה והחזרה לחיים ביומנו של איש רוח מקובנה, יד ושם, ירושלים תשע"ט .
|
|