מבוא: הישרדות בצרפת הכבושה

עמוד:10

10 בדיוק ביום 22 ביוני ,1942 שבו נאם לוואל ברדיו, גורש אביו של שארל זיידה לאושוויץ בשילוח מספר ,3 לבלי שוב . אשתו והילדים לא ידעו מה עלה בגורלו . אף- על- פי שהשתתף במערכה הצבאית ב- 1939 – 1940 ושירת את צרפת נאמנה, הוא נעצר כבר ב- 21 באוגוסט 1941 בתור יהודי בעל אזרחות זרה והוחזק במחנה דרנסי ( Drancy ) , מחנה המעבר העיקרי שממנו יצאו שילוחים ל"מזרח" . כמו רבים אחרים, בתור זר שלחם וסיכן את חייו למען צרפת הוא לא זכה להגנה מצד שלטונות וישי . ראשי השלטון בווישי רצו להיפטר מהיהודים הזרים נטולי האזרחות הצרפתית . אין עוררין על קביעה זו, ובסוגיה זו הם נענו לדרישות הגרמנים . אך ישנם היסטוריונים וחוקרים אחרים הטוענים שאומנם מנהיגי וישי הקריבו את היהודים הזרים, אבל מנגד הם הגנו על היהודים הצרפתים הוותיקים . וזו אחת הסיבות, אולי הסיבה העיקרית, לאחוזי ההצלה הגבוהים שהמצדדים בגישה זו מתהדרים 2 בהם . בעיניהם ממשל וישי היה הרע במיעוטו . לעומתם, רוב ההיסטוריונים רואים בווישי את התגלמות הרוע משום שהיו בידי מנהיגיו אפשרויות להציל יהודים אך הם לא מימשו אותן . היהודים לא שרדו בזכות ממשל וישי, שלא הציל אלא יחידים ומעטים, וראשי הממשל נושאים באחריות המלאה לגירושם ולמותם של כ- 80,000 קורבנות שנרצחו במחנות ההשמדה וגם על אדמת צרפת . כ- 240,000 יהודים שרדו על- אף משטר וישי, ויש לזקוף זאת למערך של סיבות אחרות, רבות ומורכבות יותר, שאחת מהן נעוצה, לטעמי, במסורות המקומיות שהיו נהוגות באזורים הכפריים כפי 3 ששארל זיידה מתאר, ונתמקד בהן בהמשך הדברים . 2 ראו : Alain Michel , Vichy et la Shoah : Enquête sur le paradoxe français ( Paris CLD éditions, 2012 ) . יש לציין שאלן מישל נשאר בעמדת מיעוט . 3 על מצב המידע בנושא הפרדוקס הצרפתי ראו את המאמר Laurent Joly, “Vichy, la Shoah et les Français : un état de la connaissance scientifique,” Revue d’histoire de la Shoah 212 ( 2020 ) , pp . 13 – 29 . על דרישת הגרמנים ביולי – אוגוסט 1943 לנשל

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר