|
|
עמוד:12
12 הלימודים גם שיעורי עברית ופעילויות שונות לכלל הציבור . באותה תקופה הייתה בסְוויר פעילות ציונית ערה, והוקמו בה סניפים של תנועות נוער שנערים ונערות רבים הצטרפו אליהן, למדו עברית ויצאו להכשרות חלוציות . בסוף שנות העשרים של המאה העשרים עלתה קבוצה גדולה של יהודים צעירים מסְוויר לארץ-ישראל, וכמו שפישר מציינת, כמה מבני משפחתה המורחבת נמנו עימם וכך 1 ניצלו . בעיירה היו גם כמה פעילים בתנועת הבונד וקומוניסטים . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 גויסו צעירים יהודים מהעיירה לצבא פולין . ב- 17 בספטמבר נכנס הצבא האדום לסְוויר וכבש אותה, ובעיירה הונהגו סדרי המשטר הסובייטי . בית הספר "תרבות" הוסב לבית ספר ממלכתי סובייטי, שהלימודים בו התקיימו ביידיש, ולאחר מכן הועברו אליו כל ילדי העיירה ושפת הלימוד הוחלפה לביילורוסית . בית הכנסת נשאר ברשות הקהילה היהודית והתפילה בציבור נמשכה כסדרה . הגרמנים כבשו את העיירה סְוויר ב- 26 ביוני ,1941 פחות משבוע מתחילת מבצע ברברוסה — פלישת גרמניה לברית-המועצות . הם הקימו מיליציה מקומית ואיישו אותה במשתפי פעולה פולנים וביילורוסים . השוטרים המקומיים הופקדו על הטיפול ביהודים ונהגו בהם אכזריות יתרה . מיד עם תחילת הכיבוש סבלו היהודים מדיכוי ומרדיפות, רכושם נבזז, וגברים נחטפו לעבודת כפייה . פישר מספרת בזיכרונותיה על הכיבוש הגרמני המהיר ועל תחושת הסכנה שהרגישה . לדבריה, בשל היותה מורה והשתייכותה לשכבת האינטליגנציה, שחבריה היו מן הנרדפים הראשונים, היא נפרדה מבעלה ומבתה ונדדה עם משה, בנה שהיה אז כבן אחת-עשרה, 1 על העיירה סְוויר ראו את ספר הקהילה, חנוך סבירוני ( עורך ) , אונזער שטעטעלע סוויר , ארגון יוצאי סוויר במדינת ישראל, תל אביב 1959 . בספר נדפסו שיריה של פניה פישר ביידיש בעמ' 021— 125 ; ראו גם הרצל ויינר, היֹה היתה עיירת סוויר , ארגון יוצאי סוויר בישראל, תל אביב 1975 .
|
|