חוסן וביטחון פסיכולוגי בעיתות משבר חברתי־פוליטי

עמוד:15

חוסן וביטחון פסיכולוגי בעיתות משבר חברתי-פוליטי / / 15 לפגיעה בביטחון הפסיכולוגי של פרטים בארגון, ברגשות השייכות, בקול ובמרקם היחסים יש כמובן גם מחיר – היא משפיעה על ביצועי הארגון . ממחקר ענֵף עולה כי פגיעה בתקשורת בין חברי ארגון שתופסים עצמם כשונים יכולה להוביל לבעיות בתיאום, לקונפליקט דיספונקציונלי ולירידה בביצועים ( ; 2002 Ayoko, 2007 ; Ayoko & Hartel, Pelled et al . , 1999 ) . לעומת זאת, תקשורת פתוחה בין אנשים מקבוצות שונות בצוות תוכל להשפיע לטובה על ביצועי הצוות ועל היחסים הבין-אישיים גם כאשר יתעצמו התגובות השליליות לקונפליקט ( 2007 Ayoko, ) . / החשיבות המכרעת של יחסי כוח בהתמודדות ארגונית עם שסעים חברתיים-פוליטיים ניתוח של תגובות ארגוניות למצבי קונפליקט חברתי או פוליטי אינו שלם בלי התייחסות לאופן שבו כוח פועל בתוך ארגון, ובפרט ליחסי כוח חברתיים או פוליטיים וליחסי הכוח הארגוניים . כדי להבין את הבעייתיות הטמונה בקריאתם של ארגונים לניטרליות פוליטית, יש להביא בחשבון את יחסי הכוח מחוץ לארגון , שכּן הנסיבות החברתיות של קבוצות שנפגשות בעבודה אינן סימטריות . מצבם החברתי-פוליטי של הלבנים אינו זהה לזה של השחורים, מצבם של הערבים אינו כשל היהודים, ומצבם של מתנגדי הרפורמה / הפיכה אינו כשל תומכיה . מחאת BLM נוגעת אומנם באי-הסכמות על רקע של מתיחות בין קבוצות בארצות הברית, אולם בזמן מאורעות האלימות כלפי שחורים, שנחוו כמגה-איום, הייתה זו אוכלוסיית השחורים שחוותה טלטלה עזה, ואין להשוותה להתנגדויות שעלו מקרב עמיתים שהתנגדו למחאה . בדומה לכך, בזמן שההימנעות מ'פוליטיקה' בעת הנוכחית מבטאת ניסיון לשמור על ניטרליות ארגונית, העובדים שפועלים נגד כוח המשטר בישראל חווים בפועל איום של ממש, המתבטא למשל בביטול שאיפות וחלומות שהיו להם בארצם, בתוכניות הגירה ובחשש קיומי על כל היקר להם ברמת החברה והתרבות . למרות הקיטוב והטלטלה הרגשית שחווה החברה הישראלית בשל מאורעות אלו, החרדה הקיומית שחווים מתנגדי הממשל אינה סימטרית לזו של תומכיו . ניטרליות ברמת הארגון, קרי שמירת הפרדה בין המציאות החיצונית למציאות הארגונית, היא למעשה שמירה על האינטרס של הקבוצה השולטת . ארגונים המעוניינים לשמש מרחב מכיל ומכליל עבור מגוון עובדיהם אינם נדרשים בהכרח לקחת צד, אולם עליהם להבין כי שתיקה, דיכוי אפשרויות השיח הפנים-ארגוני ו הימנעות מעידוד עובדים לשבות או להתנגד בדרכים אחרות הם בפועל – במציאות החברתית הלא-שוויונית מלכתחילה – בגדר נקיטת עמדה . במחאות BLM-ו me too החלו בארצות הברית להבין שגיוון משמעו מתן רשות לביטויי מחאה מצד קבוצות הזהות הרלוונטיות גם במסגרת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא