|
|
עמוד:13
חוסן וביטחון פסיכולוגי בעיתות משבר חברתי-פוליטי / / 13 כתיבתם של ליי ומלוואני ושל מקלוני ועמיתיה ( Leigh & Melwani, 2019 ; McCluney et al . , 2017 ) מתקופת המחאה נגד אלימות משטרתית כלפי שחורים חוברת למחקר ענֵף על אודות ריבוי השסעים בישראל ( ; 2020 Bekerman, 2014 ; Darr, 2018 ; Desivilya - Syna, Jakob Sadeh & Mair, 2023 ; Jakob Sadeh & Zilber, 2019 ; Shalev, 2016 ) . במצבי מגה- איום בהקשר של הסכסוך היהודי-פלסטיני, כמו אירועי האלימות במאי ,2021 מבצעים, מלחמות ומועדים לאומיים, ניכרת הפגיעה בחוויית השייכות וההזדהות הארגונית של חברים בארגון לנוכח הניסיון להכחיש ולהרחיק את הקונפליקט החברתי-פוליטי מהזירה הארגונית . בהקשר זה, המחיר הנפשי של פיצול שעליו כותבות ליי ומלוואני ( 2019 Leigh & Melwani, ) ואחרות ( ; 2020 Desivila - Syna & Raz, 2015 ; Desivilya - Syna, Jakob Sadeh & Mair, 2023 ; Jakob Sadeh & Zilber, 2019 ) ניכר בקרב חברי ארגון פלסטינים בישראל, שהשאיפה לניטרליות ארגונית מרסנת בעיקר אותם . כך, למשל, סיפרה מנהלת גיוון פלסטינית בחברה טכנולוגית ישראלית, בריאיון שקיימתי עימה ( & Jakob Sadeh Mair, 2023 ) : חודשיים אחרי שנכנסתי לדוט . קום [ שם בדוי ] הייתה מערכה בעזה . כשבאמת היה ירי על תל אביב . ונוצר מצב שאני רצה עם כולם . למקלט . כשאני כמובן הערבייה היחידה . ואני שומעת אמירות – שהעם הזה יימחק . שלא יישאר העם הזה . הלוואי שימות העם הזה . ואת מסתכלת ככה ואת אומרת . אז אוקיי . יש לי קרובי משפחה מהעם הזה . אני מהעם הזה . אני לא יודעת אם מההגדרה שלך [ פונה אלי, המראיינת – לי"ש ] כשאת אומרת 'ערבים' – בשבילי אני גם פלסטינאית . . . הייתי בחודש השני או השלישי שנכנסתי לעבודה כשנכנסתי לסיטואציה הזו . או שאת עכשיו פותחת איזשהו discussion מול חמישים איש שלא מסכימים איתך . ואת פותחת חזית . או שאת אומרת – אני מתעלמת ממה ששמעתי כרגע . אני יכולה קצת להבין מאיפה זה בא . חוסר היכרות . זה באמת מה שהמדיה משדרת . זה מה שקורה גם בפועל . תכלס . יורים פה מטָחים . אז כנראה זה גם ממה שקורה . מהפחד . ואת יודעת, יש לך שבריר של שנייה, שאת צריכה עכשיו להתאפס על עצמך, ולחזור להיות הישות המקצועית . ואני לא חושבת שכל אחד מסוגל לעשות את זה . לקח לי זמן עד שפיתחתי באמת בטן כזו קשה, שהודפת את הדברים היותר קשים [ . . . ] דוט . קום יש לה מאוד גאווה ישראלית . ישראלית ציונית . והם מדגישים את זה כל הזמן . יש את החלק שלא יסכים להיות בארגון כזה . אני חושבת שזה המיעוט . אוקיי ? ויש באמת חלק שאומר, ואני חושבת שזה הרוב, שאומר – אוקיי, עד שמצאתי הזדמנות למצוא עבודה, ולהיות בעבודה מכובדת, אז בסדר [ הרמת כתפיים קלה ] . אם זה מה שהם מאמינים בו אז סבבה . אני לא אבוא ואצא בהצהרות כאלה . . . תמיד כששואלים אותי – איך את כערבייה פה בישראל, אני אומרת – זה מצב סכיזופרני [ מרימה את כפות הידיים מעט, כמו מצב של כניעה ] . זה סכיזופרניה ממש . זה להיות בכל מיני מצבים שכל
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|