|
|
עמוד:6
6 | תיאטרון לקהל צעיר : מחקר, יצירה ושיח שונים . בשירו "ימי בנימינה" מתגעגע אהוד מנור לימי ילדותו ושואל בתמיהה על עצמו : "מה קרה לילד שנרדם בחול החם, שיום אחד, לפתע, קם ונעלם ? " אך לבסוף הוא מוצא אותו בפניה של בתו ומכריז בשיר אחר פרי עטו, "זו ילדותי השנייה" . הלחן הנפלא של מתי כספי הפך את השיר לפסקול של מעגל חיינו המפגיש אותנו עם קסם התיאטרון לילדים בשתי תקופות חיים : כצופים צעירים, בדרך כלל החל מגיל שלוש - ארבע, וכצופים מבוגרים ( הורים, סבים, סבתות ומורים ) . כמו שאהוד מנור אומר בשירו : "דרך עינייך בת אני רואה ומגלה שוב עולם", כך אנו כמבוגרים נדבקים לעיתים בהתרגשות ובהתמסרות של בנות ובני הדור הצעיר לחוויה התיאטרונית וזוכים לחוות את ההתרגשות הראשונית שבחשיפה ליצירה האומנותית ולמשמעויותיה כאשר אנו מתווכים להם אותה . מכאן עולה שאלה נוספת : האם התיווך נחוץ ? ואם כן, לשם מה ? האם הוא מעצים את החוויה ? דיון בשאלות אלה ואחרות ימצאו הקוראים בפרקי הספר העוסקים באופני ההתקבלות של הצגות תיאטרון לילדים, כלומר באופן שבו ילדים מגיבים להצגה . פרקי הספר בוחנים את חוויית הצפייה ודנים בחשיבות ובמשמעות האסתטית, הפדגוגית, התרבותית והפוליטית של תיאטרון לקהל צעיר . כשאריסטו כתב ב פואטיקה ( 2003 ) שהמרכיב המרכזי בתיאטרון הוא המימזיס, רבים נטו לחשוב שכוונתו הייתה לכך שעל הבמה אנו מחקים את החיים . אבל, Boal ) , למימזיס אין כל קשר להעתקת מודל כפי שהסביר אוגוסטו בואל ( 1979 , כלשהו אל הבמה, שכן התיאטרון עוסק בעיצוב יצירה חדשה . התיאטרון אינו מציג חיים, אלא מייצג חיים . בהבנה זו מתמצה עיקר הקושי, לא רק בתפיסת מהות התיאטרון ותפקידו התרבותי - חברתי, אלא גם בהתאמה של סוג אומנות זה ליכולת הקליטה של ילדים . האם ילדים מסוגלים להבין את רעיון המימזיס האריסטוטלי ? קרוב לוודאי שלא, אך גם ללא הבנה זו, הם יכולים ליהנות מהמוצג בפניהם . כיצד ומאיזה גיל ? פרקי הספר מתמודדים עם סוגיות מהותיות המנסות לברר מהו בעצם תיאטרון לקהל צעיר וכיצד ילדים "מקבלים" הצגה ומעניקים פירושים לצפייה שלהם בבדיה . פרקי הספר דנים בין השאר בסוגיית הגבולות של תיאטרון לקהל צעיר וכן עוסקים בשאלות של טאבו ברמה העקרונית ובהיבטים של שאלות אלו במחזות שנכתבו לילדים, בהפקות שהועלו על במות בארץ ובתגובה להפקות אלה . תיאטרון לקהל צעיר הפך לתופעה תרבותית בעלת נוכחות בעולם במהלך המאה ה - 20 . מתחילתו ולאורך כל שלבי התפתחותו בארץ ובעולם, התיאטרון לילדים היה ונשאר קשור בטבורו לחינוך . בארבעת העשורים הראשונים להתפתחותו, הוא היה פדגוגי ושימש ככלי להעשרה לשונית או להעצמה אישית, או ככלי
|
|