מבוא

עמוד:12

12 שמאי גלנדר לדוגמה, המילה "הבל" היא בגימטריה ,37 והיא מופיעה שלושים ושבע פעמים בספר ; המילה "דברי" היא בגימטריה ,216 כמספר פסוקי הספר, ועוד . בצדק מסתייג סאו ( Seow ) מראיית הנומרולוגיה כבסיס למבנה : הספירה אינה עקבית, שכן רייט מצרף פסוקים וצירופים מסוימים לקטעים המכילים משמעויות רעיוניות שונות, וממילא יוצא שספירתו שרירותית, מה גם שהקדמונים לא נהגו 12 למספֵּר את פסוקיהם . אך גם סאו אינו סבור שהספר הוא אוסף מקרי של מימרות . בעקבות בקהאוז ( Beckhaus ) , הוא מציע מבנה סימטרי בן שני חצאים הדומים למדי בגודלם ( הקו החוצה הוא ו 16 ) : כותרתו של החלק האחד ( א 2 - ו 9 ) היא "הכול בר – חלוף וחסר ממשות", וכותרות המשנה הן הקדמה ( א 2 - 11 ) ; "אין דבר בר – קיימא" ( א 12 - ב 26 ) ; "הכול בידי האל" ( ג 1 - 22 ) ; "טוב יחסי אינו טוב באמת" ( ד 1 - 16 ) ; ואילו תחת הכותרת "המוסר : התמודדות עם כל המוטל בספק", כותרות המשנה הן "יחסו של המחבר לאל" ( ה 1 - 7 ) ; "הנאה ולא חמדנות" ( ה 8 - ו 9 ) . החלק השני כותרתו "החמקמקות שבכול", וכותרות המשנה הן : "אין יודע מהו טוב" ( ו 10 - ז 14 ) ; "חמקמקותם של הצדק והחוכמה" ( ז 15 - 29 ) ; "התבל כמהות שרירותית" ( ח 7 ) ; ותחת הכותרת "מוסריות : ההתמודדות עם הסכנות ועם המוות", כותרות המשנה הן : " Carpe Diem " ( ט 1 - 10 ) ; "העולם מלא סיכונים" ( ט 11 - י 15 ) ; "החיים בצל הסיכונים" ( י 16 - יא 16 ) ; וסיכום ( יא 7 - יב 8 ) . לטעמי, גם בחלוקה זו יש מידה לא מבוטלת של שרירותיות, שכן קטעים לא מעטים בספר יכולים לבוא תחת אותן כותרות, וגם ההגדרות ניתנות לשינוי . כך, למשל, הרעיון של מיצוי ההווה וניצול המציאות, כפי שאפרט במהלך העיון, מופיע פעמים לא מעטות בניסוחים שונים בחלקי הספר השונים . אף החלוקה הסכמטית 12 . Seow ( שם : 43 - 47 ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר