|
|
עמוד:10
10 שמאי גלנדר 8 לעומת הסבורים שהספר, בדומה לספר למצוא אצל רייט ( Wright ) . 9 ואחרים המציינים סממני משלי, אינו אלא אוסף של מימרות, 10 רייט מתרכז אחדות ואפילו קווים של התפתחות במהלך הספר, במבנה בלבד ואינו מחפש בספר אחדות רעיונית . בסקירה מקיפה של ניתוחֵי מבנה מוצא רייט שרובם ככולם נוטים להגדיר רצף של רעיונות באמצעות הגדרה מתמצתת ( או באמצעות כותרת ) , ועל ידי כך הם מסתכנים בראייה סובייקטיבית . לפיכך מעדיף רייט את הניתוח המבני, המתרכז בגילויים הצורניים ולא בתכנים הרעיוניים, 11 בהתאם לכך, ובכך הוא מבטיח לכאורה שיטתיות אובייקטיבית . רייט מציג את הספר כולו כמושתת על מבנה סימטרי – קונצנטרי . למשל, הוא מוצא תבנית מרכזית בפרקים ט - י, שאותה הוא מגדיר בכותרת "אין יודע" ( או "אינם יודעים" ) , ותבנית זהה סביב "מי יוכל" או "לא ימצא" בפרקים ז - ח . אלא שבדיקה קפדנית מעמידה ממצא כזה בספק : התבנית "אין יודע" מופיעה בפרקים ט - י שלוש פעמים בלבד בהקשרים התואמים את הגדרתו של רייט ( ט ,10 12 ; י 15 ) , אבל היא מופיעה גם בהקשרים אחרים ( יא ,2 ,5 6 ) . התבנית 8 . E . D . Wright , " The Riddle of the Sphinx : The Structure of the Book of Qoheleth", CBQ, 30 ( 1968 ) : 313 - 334 9 . דליטש הוא נציגה המובהק של גישה זו . ראו : F . Delitzsch, Commentary on the Song of Songs and Ecclesiastes, Trans . M . G . Eaton, Edinburgh , 1891 . לפי גישה זו, כל ניסיון למצוא בספר סדר מבני הוא מאולץ וכפוי . 10 . ראו הפנייתו של רייט ( שם : 317 ) אל ; Hitzig ; Ginsberg ; Bea ; Genung Zögler ; Ginsburg ; Vauvari ; Buzy ; Podechard ; Lamparter ; Pantrel ; Weber ; Miller 11 . ראו במיוחד שני מחקרים ברוח ה – New Stylists . האחד הוא O . Loretz, Qohelet und der alte Orient, Freiburg , 1964 , שאינו מוצא תוכנית במבנה הספר ; השני הוא : ) 1968 ( 30 G . Castellino , " Qohelet and His Wisdom", CBQ, 28 - 15 , שמתבסס בעיקר על הבחנה בין קטעים הכתובים בגוף ראשון לבין לשון ציווי, ובהתאם לכך מוצא בספר שני חלקים - האחד ( א 1 - ד 16 ) עיקרו בהערכה שלילית של החיים, ואילו גישתו השיפוטית של השני ( ד 17 - יב 12 ) חיובית יותר .
|
|