|
|
עמוד:8
8 שמאי גלנדר חיים, ולו גם הבזויה ביותר, עדיפה על כל מוות, ולו ההרואי ביותר . מכאן מסתבר שהחיים הם מטרה עילאית שאין למעלה ממנה ואינם אמצעי להגשמת מטרות אחרות . השקפה כזאת מנוגדת לכל אמונה הדורשת מן האדם להיות מוכן להקדיש את עצמו ואף להקריב את עצמו למענה . היא מנוגדת לאמונה המקראית, כפי שזו נתפסת לפחות ממחזור סיפורי אברהם ואילך, שם נדרש אבי האומה לא רק לנטוש את כל עברו וללכת אל אשר יורנו האל כי אם גם להתהלך בדרכי ה' כל ימיו ( בראשית יז 1 ) ואפילו להיות נכון להקריב את היקר לו מכול . תפיסתו הקיצונית של קהלת בנושא זה יש לה השלכות שונות, שחלקן נובעות ממנה וחלקן מוליכות אליה ומחזקות אותה, כפי שנראה לאורך עיוננו . גישות במחקר הביקורת המסורתית, סביר להניח שהיא נובעת מן ההסתייגות כלפי גישתו השוללנית של קהלת . אבל הביקורת בת זמננו נאחזת בעיקר בחוסר השיטה שבחיבור, הן מן הבחינה הרעיונית והן מבחינת המבנה . גישה דומיננטית במחקר רואה את ספר קהלת מעיקרו כאוסף מְשָׁלִים, בדומה לספר משלי - קהלת כביכול יורש את החוכמה המסורתית שקדמה לו, אלא שהוא יוצא להפריך אותה 1 מגישה זו עולה שחיבורו של קהלת אינו על סמך ניסיונו האישי . מהווה משנה סדורה ; המשלים השונים אינם מצטרפים להגות 2 ממילא אף מסתבר שהוא אינו יוצא מתמונת עקבית ואחדותית . עולם מקיפה כי אם מנקודות ביקורת שונות שהצטברו אצלו כנגד 1 . ראו ייצוגה של גישה זו אצל א' רופא, מבוא לספרות המקרא , ירושלים 2007 : 408 - 411 . 2 . כך רופא, שם, המביא למשל את ז 1 - 6 כסדרת פתגמים ידועים שאותם מצטט קהלת . ראו סקירתו של סקוט : R . B . Y . Scott, Proverbs, Ecclesiastes Anchor Bible ) , Garden City : New York, 1965 : 194 - 201 (
|
|