|
|
עמוד:10
10 בעז תמיר בתחום מבלי להיכנס לדיון הפילוסופי, תוך אימוץ של הניסוח המתמטי של התורה . באין פרשנות מוסכמת, הניסוח המתמטי יכול 4 להיות עוגן . כך גם סבר הייזנברג שהיה אחד מיוצריה של התורה . עצה לקורא החדש : לא להתנגד לתוצאות המוזרות, לא לחפש את הפרשנות הקלסית עד אין קץ, לנסות לקבל את האונטולוגיות החדשות המוצגות כאן, לנסות להבין את עקרונות התורה כאילו לא למד אי פעם פיזיקה קלסית . כן, זה קשה . אנחנו גדלנו על הפיזיקה הקלסית, ואף יותר מכך - היא כנראה טבועה בנו באיזה אופן עמוק . הספר מתחיל בהצגה של ניסוי "שני החריצים" . הבנת הניסוי הכרחית להבנת עקרונות הפיזיקה הקוונטית . זה ניסוי מכונן, בכל פעם שמוצג רעיון חדש בפיזיקה הקוונטית נחזור לעיין בתוצאות הניסוי . הניסוי מוצג כניסוי חשיבה אולם ורסיות שלו ניתנות לביצוע ואכן בוצעו במהלך ההיסטוריה . הספר נועד לקורא אשר לאו דווקא בקיא בשיח המדעי . הוא תוצר של סדרת הרצאות שאני מרצה מזה שנים רבות בפני סטודנטים, לאו דווקא ממדעי הטבע, על ההיסטוריה והפילוסופיה של הפיזיקה . ואכן בין השורות חבויות עוד שאלות פילוסופיות רבות והקורא מוזמן לנסות ולנסח אותן . השתדלתי כמה שאפשר שלא להכניס נוסחאות או ביטויים מתמטיים, לעיתים ללא הצלחה . רק בפרק העוסק במשוואת שרדינגר מופיעות מספר נוסחאות הדרושות להבנת הטקסט . כתיבה של טקסט מדעי לקהל הרחב תמיד מלווה בדילמה כזאת . ללא שפה מדעית, לעיתים מתמטית, קשה מאוד לתאר את המתרחש . זה הקושי העיקרי בכתיבה כזאת, בעיקר אם הכותב רוצה לשמור על דיוק . תודות לעינב פרידמן ורחל לרנר על הערותיהם לגרסאות הראשונות של הספר . 4 . ראו דיון מרתק בנושא בספרו של ל' פויר, איינשטיין ובני דורו , תרגום : גד לוי, תל אביב : עם עובד, 1979 .
|
|