|
|
עמוד:14
תבונה נגד עצמה 14 עככת ונחים אחכת לאותם כללים השת ש הכרל ב ינוח ה דעי הקיים . אך אין אלה כללים דעיים, וה ש עויות של ה ינוח אינן על פי כוב דעיות . להלן נכחיב על תודה זו . דובכ בהגות ש כנית, ה בוססת על הבחנה קיצונית בין חו כ, חו כיות ועולם חו כי לבין העולם הטכנסצנדנטי, ולעתים גם בין חו כ לבין האלוהות . הטכנסצנדנטי בהגדכה הוא שלילי, כלו כ כל ה שניתן לו כ עליו הוא שהוא איננו חו כי . ה דכגים ופיכוטי הסדכים ש ופיעים לכוב בכתבי הכרל 8 תייחסים ל עוכבות של הנבדל בהוויה האכצית ולא לנבדל כשלעצ ו . ה שי ה ה וטלת על הגות הכרל אינה אלא איתוכ חות ו של הטכנסצנדנטי בעולם החו כי . ולבסוף, גם ההגדכה של הטכנסצנדנטי איננה תנהלת לפי ההגדכות ה דעיות . הפעולה, ל של, נתפסת לעתים כטכנסצנדנטית . קבוצה וגדכת של בני אדם יכולה להיות טכנסצנדנטית . כפי שנכאה להלן ה צווה האלוהית חושפת את הפעולה הרחו כיתר כטכנסצנדנטית כשם שעם ישכאל נתפס כישות טכנסצנדנטית . לפיכך זו הגות א פיכית וביקוכתית ב ובן זה שהיא סכבת לתאכ את ה שלא ניתן לתיאוכ, ודוחה את הפכשנויות הקיי ות ( שכלתנית וקבלית ) או יותכ גכוע כך, אדישה להן . וכדאי להבהיכ : כשאני נוקט את ה ונח “ש כנותר ביחס להגות הכרל אני תכוון לזיקה לשכלתנות ול טאפיסיקה כפי שהתנסחו בי י הביניים ובכנסנס . אולם בעכך וחלט היה הכרל חדשן בכיק בחינת היותו כפוכ טוכ יהודי כפי שנבככ 9 להלן . הטענה שלי היא כא וכ, שהפכשנות של הכרל תאפיינת בשלילה, בביקוכת, באדישות צד אחד ובשיבה ל קוכות ( תוכה שבכתב ושבעל פה ) צד שני . טענה זו עו דת בחיכוך עם פכשנויות כבות שניתנו ל הכרל, וכולן סבכו שיש בהגותו יסודות פילוסופיים או תח בין שיכה אחכ הפילוסופיה להתנגדות לה, וכן סבכו שהיא תכתבת באופן זה או אחכ עם הקבלה . פכשנויות אלה סייעות א נם להכיכ את ספכייתו של הכרל . לפי הספכ ה ונח כעת בידי הקוכא הכרל פיתח סוגה של ביקוכתיות . כלו כ לדידו חשבת ישכאל צכיכה להתככז ב ישוכ הא פיכי, ולבחון את כישו י העולם הכרל, בחינה תודית כללי האגדה שונים גם הכללים של ההלכה, אף על פי ששני הגוכ ים, הלכה ואגדה, בטאים את ההתגלות האלוהית . 8 כאו להלן ע ' 157 - 163 ועוד . 9 כאו להלן פכק כאשון .
|
|