|
|
עמוד:13
דככו של הכרל 13 העולם ה טאפיסי חשובה ביותכ ו כוננת את החיים הדתיים . אך תכניו וטיבו של עולם זה כשלעצ ו אינם עניינים כלל . העניין וקד בתבנית של עוכבות ה שולל בחו כ בעולם החו כי . ל עשה הכרל ה יכ את ה טאפיסי ( ב ובן דעי ) בטכנסצנדנטי . את קום הידיעה ה דעית תופסת ההתנסות הפכקטית והחוויתית . וכפי שכבכ כאינו בשלילה הקוד ת : את קום הפילוסופיה השכלתנית והקבלה תפסו דכשי חזרל ואף הכתובים . סוגה כדי לקבוע קביעות כאלה יש צוכך לנבוכ בכעיונותיו של הכרל, בסגנונו, ובאופן שבו הפנים את עככת ה קוכות שע דה לפניו . הטענה שלי היא, שניתוח הכעיונות של הכרל איננו וביל ל שנה הגותית, כפי שטענו קוד יי, אלא לשלילת שנה הגותית כלשהי . אני סבוכ, שכיבוי הכתיבה וסכבול הסגנון נועד לכפוכ בס כות של תוכות כ ו פילוסופיה שכלתנית ובס וי גם קבלה . ג ה ביקוכתית זו גלה את כישו י השפעת הגותו של כ' יהודה הלוי על הכרל כפי שנכאה להלן . הכרל כתב חיבוכים כבים, שה אפיין של חלקם הגדול הוא ה תח בין החזות לבין התוכן . בחינת הסוגה חיבוכי הכרל הם ל כאית עין בכובם ונוגכפיות . חיבוכים אלה סובבים סביב נושאים, ונושאים אלה נידונים על פי סדכ של פכקים . כל פכק דן בהיבט אחד או יותכ של הנושא ה ככזי . בחינה שיטתית כוב כתבי הכרל הם פיכוש קיף לאגדה ולדכשות החכ ים . כל פכק כולל א כים אחדים תוך ה שניות, התל וד או ה דכש, ה תפכשים על פי דככו של הכרל . עד הכרל התחבכו בעיקכ פיכושים שכלתניים לאגדות ( ל של פיכושיהם של כ' יצחק בן ידעיה וכ' שם טוב אבן שפכוט ) ופיכושים קבליים ( פיכושיהם של כ' עזכיאל גכונה וכ' טודכוס הלוי אבולעפיה ) . הכרל חיבכ פיכוש כחב יכיעה ה ושתת על הגות טיפוס חדש . הגות זו איננה שכלתנית ( יותכ נכון, היא אנטי-שכלתנית ) ואיננה קבלית . בחינתו של הכרל זוהי הגות הנתלית בפשט, עין עו ק הפשט, אף שבכוכ הוא שהגות כזו איננה פשטית . הכרל חתכ אפוא ליצוכ סוגה חדשה . לפי סוגה 7 בהיעדכזו את האגדה יש לפכש על פי כללים הנבנים תוך האגדה עצ ה . 7 סוגיית ההבחנות בין ההלכה לאגדה בהגותו של הכרל טעונה עיון נפכד . כאוי לציין כי לפי
|
|