|
|
עמוד:12
תבונה נגד עצמה 12 ( ב ) חוסכ עניין ב טאפיסיקה . הכרל גילה חוסכ עניין כשים וזועק ב בנה העולם הטכנסצנדנטי כשלעצ ו ( “הנבדלר ) . חוסכ עניין הוא לעתים ח וכ ו בזה הכבה יותכ אשכ שלילה של דיון ב טאפיסיקה . היינו צפים אדם שע דו לפניו סוכות טאפיסיות ( פילוסופיות וקבליות ) כבות שנים ועתיכות כתבים שיתחשב בהן ואף ישתלב בהן . ועוד היינו צפים שאדם שפעל ב קום שבו נפגשו סוכות טאפיסיות גוונות ( פכאג ) שייקח אותן לתשו ת לבו . לא כך היה . בכתביו של הכרל ופיעה בין השוכות דחייה וחלטת של הדיון ה טאפיסי, כאשכ ב ונח ושאל זה, “ טאפיסיקהר, אני כולל דיון בספיכות, ב לאכים, ב דכגים של העולם האלוהי וכדו ה . בפועל סבכ הכרל שהדיון ה טאפיסי חסכ עכך, ולכן לא נכנס לפכטיו . הכרל קבע שוכה של קביעות ה עידות על חוקיות שיצכ תוך העדכ עניין בככיביה . ל של, את ייחוד ד ותו של שה ני ק ברתפאכת ישכאלר פכק כב בהקבלתה לכיסא הכבוד . הוא ביככ, דוע יש צוכך בנותן תוכה, שהוא ד ות ייחודית וחד-פע ית ? וכי לא צדק קוכח בכך שכל האו ה היא ייחודית ואין צוכך בהבלטת ד ות יוחדת ? התשובה שנתן הכרל ת צית בקביעה : כשם שכיסא הכבוד הוא ובחן תוך שאכ ההווים ( קביעה “ טאפיסיתר ) כך אף היה צוכך בהבחנת שה שאכ בני האדם ( קביעה “חו כיתר ) . ה טיבה של קביעה כזו על הנבדל ? צא וכאה : הכרל לא גילה עניין ב הותו של כיסא הכבוד אף לא באפיוניו ובדככי פעולתו . הוא לא טכח להגדיכ את ההבדלים וההבחנות שבין כיסא הכבוד לשאכ האובייקטים . די היה לו בקביעות כלליות על הכיסא כ בטא את ה לכות וכ קו ם של צדיקים וכדו ה, קביעות שכולן עוגנות ב דכשי 6 הכרל הסתפק בכך שה קוכותחזרל . הוא פטכ אותן ברסודי תוכהר . ה קודשים זכיכים את הכיסא כהוויה נבדלת, טכנסצנדנטית, ודי לו בכך שיישב בא צעותה של הוויה זו את הת יהות שהיו לו . הכי לנו חוק תחליפי לחוקיות ה דעית, ש הכרל ניסח אותו בלא לגלות עניין א תי בככיביו ובתכניו . “נבדלר הוא בדיוק הוכאת ה ונח, לא וכ שלילה . נבדל הוא תלוי אובייקט, וב קכה זה החו כ . “נבדלר ש עו שולל חו כיות . באופן פכדוקסלי יקד הכרל את לוא דיוניו ב עוכבותו של העולם הטכנסצנדנטי ב תכחש בעולם האכצי . כלו כ עצם ציאותו של 6 תפאכת ישכאל, פכק כב, סח טוכ א .
|
|