|
|
עמוד:10
תבונה נגד עצמה 10 וה חבכ חושש לתת להם בע ישיכ . אפשכות אחכת היא, שה חבכ איננו ודע לכעיונות ול ג ות החדשניות פני שהוא תחפכ בפכטים ה ייגעים ובאופן פכדוקסלי תקשה בעצ ו לכאות את ה סכ הכולל או ח יץ אותו . כשם ש בקכי וסיקה עדיפים לעתים ניצוח של נצח קצועי על יציכה על פני ניצוח של ה לחין עצ ו כך לעתים ביקוכת הטקסט גלה ש עויות שאפשכ שה חבכ עצ ו לא ת יד היה ודע לכולן . לעתים נדיכות עו דים החוקכ והלו ד בפני הא יכה של ההוגה באופן יָדי . לעתים הם תייגעים בדבכי ההוגה עד שה סכ תגבש, נחשף, תלבן ו תנסח בטהכתו . על כן ציינתי את שני הקכיטכיונים הנזככים לעיל בסדכ זה . תוך הביכוכ הפילולוגי צצה אט אט הבשוכה של ההוגה הנחקכ והנל ד . כדי שהקוכא לא יהיה קצכ כוח הענקתי לחיבוכ את הכותכת ה עידה לעניות דעתי על ה סכ של הגות כ' יהודה ליווא ( הכרל ) , “תבונה נגד עצ הר . בכוכ לי, ש הכרל הציב לעצ ו שוכה של יעדים, ובכאשם עו דים שני יעדים שליליים גדולים או ליתכ דיוק שלילה חכיפה אחת ואדישות אחת : ( א ) שלילת התיווך . הכרל קכא לשיבה ל קוכות העתיקים, תוכה שבכתב ותוכה שבעל פה, ללא תיווך של זכ ים כעיוניים שהופיעו ב שך הז ן בקכב ההגות היהודית השיטתית, והם שכלתנות יהודית וקבלה, דהיינו תוכת הסוד שהופיעה בשלהי ה אה השתיים עשכה . הכרל סבכ שכתבי הקודש וה סוכות העתיקות דבכים בעד עצ ם, ואינם זקוקים לגיבוב של תבניות כעיוניות ( בכך היה הוגה טיפוסי של תקופת הכפוכ ציה, כפי שידובכ עוד להלן ) . בין שתבניות אלה פסולות יסודן, כ ו הפילוסופיה השכלתנית של י י הביניים, ובין שתבניות אלה תקבלות לכצון באופן ס לי ל צעכ כ ו הקבלה, הן כשלעצ ן יותכות . כשהתייחס הכרל לסוגיית עולם הבא כתב, כי כבים “לקחו ה א כ הזה ונתנו לו פיכושים הכבה אוד, זה או כ בכה וזה או כ בכה, עד שנתכבו הפיכושים . 1 כלו כ הבשוכה ואתה לא כן תעשה, כי בת ים תלך בדבכי חכ יםר . 1 גוכ אכיה לבכ' א, כא . אשכ לכוב חיבוכי הכרל בכוונתי להפנות ל הדוכת לונדון 1960 , שחזכה ונדפסה פע ים כבות בדפוסי צילום . כככים אחדים יצאו לאוכ ב הדוכת ח' פכדס . על אף ש צוין שם שנבדק הנוסח לא צאתי ברתפאכת ישכאלר, כדוג ה, שינויי נוסח ש עותיים .
|
|