|
|
עמוד:10
פרשת השבוע בראי הפסיכואנליזה 10 בעולם הפסיכואנליטי כחוקר ומפרסם בתחומי הפסיכואנליזה ובבחינה שיטתית מדעית של רעיונותיה . בשורה של מחקרים ביקש בורשטיין לעקוב אחר הזיקה שבין הפסיכואנליזה ובין החשיבה המתמטית . עבודותיו בנושאי המיניות, האשמה וכן הטופולוגיה של הטרנספורמציה הקנו לו מעמד ויוקרה . בין העבודות השונות שהציג בורשטיין בולט בייחודו הניתוח הפסיכואנליטי שהציע לנאציזם . במחקר זה נידונה השואה לא מעמדת הקורבנות והניצולים, אלא דווקא מן העמדה הביקורתית המוקפדת של עיון בחברה שבה מתאפשרת עליית הנאצים, בחברה המשעבדת את עצמה ברצון למנהיגותו של הפיהרר, וזאת במונחים פרוידיאניים פאליים . חשיבותו של ספר זה נעוצה בניסיון לראות בחשיבה הפסיכואנליטית מפתח להבנה תרבותית, ובעקבות כך גם לעשייה תרבותית . אולם החיבור שלפנינו נוטל חלק בפרויקט אחר של בורשטיין, והוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית במקרא . זהו פרויקט תובעני ומתמשך של בורשטיין, שבו הקריאה בספרות המקראית מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי . עמדה לאקאניאנית בפסיכואנליזה בתשתית עיוניו הפסיכואנליטיים של בורשטיין בתורה נמצאת החשיבה הלאקאניאנית, שיש בה יסודות של תוהו ועומק, ויש בה אופק אינסופי ותנועה מן הסובייקט אל מה שמעבר לו . הגישה והחשיבה הפסיכואנליטית שאותה כונן ז'ק לאקאן ( Jacques Lacan , 1981 – 1901 ) , עוצבה במהלך הסמינרים השנתיים שנתן החל משנות החמישים של המאה העשרים . נסיבות עזיבתו את החברה הפסיכואנליטית של פריז, סביב סוגיית 'הזמן הקטוע' שהכניס לתבנית הפגישות הטיפוליות, נידונה על ידו כחלק מעיון במשמעות ה'חרם' שעבר, במשמעותו של חרם בכלל ובמעשה החרם של שפינוזה . פרידה זו אפשרה את יצירתם ואת ביסוסם של בית הספר הפרוידיאני של פריז ושל אסכולה פסיכולוגית, מדעית ואמנותית בעלת השפעה רבה בצרפת ומעבר לה . שאלת מעמדו הפעיל של הלא-מודע אצל האדם, ואופן הטיפול בקונפליקטים הבלתי מודעים של האדם, הם מתנועות היסוד של החשיבה הלאקאניאנית . כפי שניתן לראות בחשיבה
|
|