|
|
עמוד:14
דב שוורץ 14 ( "כלי הזמן" ; ט'רף זמאן ) ; והרי לא יכול להיות זמן לפני תנועה, שכן ההגדרה האריסטוטלית של הזמן הוא ספירת התנועה, ואין תנועה לפני הבריאה . על כן רמז הרמב"ם לפי אבן כספי שהעולם קדום ולא נברא, וקדימת הזמן לבריאה איננה קדימה זמנית אלא עקרונית . שם טוב חלק בחריפות, מפני שלדידו אין צורך לפירוש כזה . "לפנים הארץ יסדת" אין פירושו לפני הבריאה אלא בזמן הבריאה . שם טוב הוסיף והביא מפירושיו של אבן כספי בפירושו לחלק הראשון של המורה בפרקים יז ו - מא . הוא אף נדרש לפרשנים ללא אזכור שמם בפירושו לפרקים א, ד, ה, ח, ט, כח, ל, לב, מו ו - מז . הווי אומר, שהוא ביקש בפירושו ליצור רושם של שייכות למסורת פרשנית . מבחינה זו הפירוש למורה הולם את גישתו הכללית של שם טוב למקורות, שכן גם ב"צפנת פענח" הוא ציטט 29 בעלי סופרקומנטרים אחרים והתפלמס עמם . מטרת המורה הדגם של כוונה ראשונית ומשנית מופיע בראשית הפתיחה . המורה נפתח 30 ב"עניינו ( גרץ' ) הראשון", שהוא "לבאר עניני שמות באו בספרי הנבואה" . הרמב"ם התייחס באופן ספציפי לשמות משותפים, מושאלים, מסופקים ומוסכמים . לכאורה התכוון הרמב"ם לפרקים הלקסיקוגרפיים שבחלק הראשון של המורה, כלומר לשלילת ההגשמה . לאחר מכן הציג הרמב"ם את ה"כוונה ( גרץ' ) השנייה", שהיא "ביאור משלים סתומים מאד שבאו בספרי הנביאים ולא פורש שהם משל, אבל יראה לסכל ולנבהל שהם כפשוטיהם ואין תוך 31 על כך הוסיף אבן שפרוט כוונה שלישית : בהם" . המאמר הזה כוונתו הראשונה כו' — ר"ל שבזה המאמר יש שתי כונות כמו שיבאר : האחת לבאר ענייני שתוף השמות אשר באו 29 ראה הגות בצל האימה, עמ' 79 . 30 אבן שמואל, עמ' ד . 31 שם, עמ' ה . ראה א' נוריאל, "משלים ולא נתפרש שהם משל במורה הנבוכים", דעת 25 ( תש"ן ) , עמ' 85 - 91 ; י' לורברבוים, "על אלגוריה, מטפורה וסמל במורה הנבוכים", בתוך א' שגיא ונ' אילן ( עורכים ) , תרבות יהודית בעין הסערה ; ספר יובל למלאת שבעים שנה ליוסף אחיטוב, תל אביב ועין צורים תשס"ב, עמ' 396 - 422 ; הנ"ל, "'כאלו החכמים והיודעים נמשכים אחר הענין הזה ברצון האלוהי' : על תפיסת המשל ב'מורה הנבוכים'", תרביץ עא ( תשס"ב ) , עמ' 87 - 132 .
|
|