|
|
עמוד:12
דב שוורץ 12 22 ואינו יחושו לעינוי האלמנות והיתומים . ע"כ דבריו תורף . נראה בעיני, שחלילה שמשה ואהרן ומרים יחשבם הרב בעובדי 24 23 והנכון כמו שפירשתי . ע"ז כמו שביאר, אבן כספי יישב את השאלה בכך שלדידו בכל מקרה שהקב"ה כעס הייתה עילה של עבודה זרה או לפחות לבטים הגובלים בכפירה . הוא לא היסס להציג את תגובתו של משה רבנו לשליחות שהטיל עליו הקב"ה בכפירה בעצם קיומו או לפחות בהשגחתו . שם טוב לא היה מוכן לקבל גישה כזו, ומבחינתו זוהי הטלת דופי בגדולי האומה . על כן הציע פירוש אחר, שלפיו הצהרת הרמב"ם לא התייחסה לתגובה של הקב"ה על מעשים שאירעו . הרמב"ם התכוון לכך שבכל מקום שהקב"ה הזהיר מראש, שהעובר על דבריו יגרום לכעס, העילה היא עבודה זרה . כלומר הוא הבחין בין תגובה לציווי . שם טוב ציין, כי הוא מביא רק חלקים מתוך דברי אבן כספי ( "תורף" ) , ואכן נוכל להתבונן באופנים שבהם הפנים ועיבד שם טוב את מקורותיו . אבן כספי טען שם, כי הסבור שהאל הוא השכל הראשון ברשימת השכלים 25 הוא בגדר עובד עבודה זרה הנבדלים, דהיינו "השכל המניע הגלגל היומי", ולא עוד אלא שהוא מגשים האלוהות . בכך רצה אבן כספי להבהיר את הרחבת המונח "עבודה זרה" והחלתו על דמויות מקראיות נערצות . ואכן הוא נקט עמדה בסוגיה שהעסיקה הוגים רבים בימי הביניים : האם האל הוא נעלה מהשכלים הנבדלים, לפי הגישה הנאופלטונית השורשית, או שמא הוא השכל הנבדל הראשון על פי גישתו של אבן רשד . רמב"ם הביא בכתביו את שתי הגישות גם יחד . לעומת זאת שם טוב לא רצה להיכנס לסוגיה טעונה זו, ועל כן השמיט את כל הדיון . מה הייתה דעתו בסוגיה ? לשם כך יש לעיין בפירושו על דברי המורה בפרק החמישי : אבל השגה בלתי שלמ [ ה ] אשר כללה מן הגשמו [ ת ] מה שכללה — אמר שם טוב המבאר : דע כי הנבדל השני העליון על כל הנבדלים, וכ"ש שאר הנבדלים אשר תחתיו, הוא חסר 22 פירוש אבן כספי, מהדורת ווערבלונר, עמ' 46 - 47 בדילוגים . 23 אבן כספי . 24 אוצר טוב דפים כב ע"א — כג ע"א . 25 מהדורת ווערבלונר, עמ' 46 .
|
|