|
|
עמוד:10
דב שוורץ 10 תָּשִׁית לְדַעְתִּי" ( מש' כ, יז ) . וכה כתב : "אמר שם טוב המבאר : הביא פסו [ ק ] זה להעיר על הזריזות, בדברו ז"ל דברי פשטי המקראות וההגדות רק יפרשם 13 כלומר לדידו של שם טוב ראה רמב"ם על דרך החכ [ מה ] כמו שיעיר ז"ל" . ערך מהותי בפרשנות השכלתנית, ועורר לפרשנות כזו . מקורות שם טוב מצטט כפעם בפעם פרשנים אנונימיים למורה . רק פירושו של ר' יוסף אבן כספי למורה נזכר בשמו, ולעתים מתוך עימות . אבן כספי עורר התנגדויות לא מעטות בשל דעותיו הקיצוניות, וכבר דיברו בהגותו 14 לעתים הציב שם טוב את פירושו של אבן ובהשפעותיה חוקרים שונים . כספי לנוכח פירושו שלו, מתוך ביקורת על אבן כספי . קו פרשני ופולמוסי כזה אופייני לדרכו של שם טוב . שם טוב התייחס להצהרת הרמב"ם, שחרון אף נאמר במקרא ביחס לעבודה זרה בלבד . על כך הקשה, שכתובים רבים מייחסים כעס לקב"ה אף על פי שאין בעניין משום עבודה זרה . בפירושו לפרק לו כתב דברים אלה : אמר שם טוב המבאר : יש להתבונן והלא במשה במעמד הסנה כתוב ויחר אף י"י במשה ( שמ' ד, יד ) , וכן באהרן ומרים כשדברו במשה כתיב ויחר אף י"י בם וילך ( במ' יב, ט ) , וכן בבלעם ויחר 15 כי הולך הוא ( שם כב, כב ) . וכן באיוב חרה אפי בך אף י"י ובשני רעיך ( מב, ז ) . וכן בעינוי היתומי [ ם ] והאלמנו [ ת ] כתיב וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב ( שמ' כב, כג ) וכו' ? ואשר יראה לי בכוונת הרב הוא, כי לא נמצא עוד חרון אף בכל התורה רק בע"ז, כלו [ מר ] שייעד [ ה ] התורה ויאמר העושה דבר זה יחרה 16 ואל תקשה עלי מ"וחרה אפי והרגתי אתכם", כיבו אף הש"י . אפשר דעת הרב שהוא חוזר על כל הנזכר שם . ובראש כתיב 13 אוצר טוב, דף ג ע"א . 14 ראה למשל א' גרוסמן, תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, ירושלים תשע"ז, עמ' 275 - 282 . 15 צ"ל "אלהים" . 16 כלומר התורה צוותה מראש שתוצאת המעשה היא חרון אף רק בעבודה זרה . יתר האירועים היו בדיעבד .
|
|