|
|
עמוד:9
פרשנות, דרשנות ושכלתנות : מבחר מכתביו של ר' שם טוב אבן שפרוט 9 מטרתו של שם טוב היא בראש ובראשונה להציג את לכידות דברי המורה . ואכן במקומות אחדים בפירושו הוא מתעמת עם שאלות וסתירות שהועלו בקרב פרשני המורה, ומתאמץ ליישב אותן . לדידו בירור דברי המורה מוביל את האדם להישארות הנצחית של השכל . דמותו של הרמב"ם כסמכות בעיניו של שם טוב מופיעה גם בראש "צפנת פענח" . שם הביא שם טוב את המסורת המפוקפקת של האישור של הרמב"ם לאבן עזרא : "ושמעתי שכאשר ראה הרב מורה צדק זה הפרוש הנכבד [ של אבן עזרא ] אמר שאלו ראהו קודם חברו ספר המורה לא היה משתדל בחבורו לפי שהוא כולל כל 8 אולם על הביאור למורה הנבוכים אין הילת הגילוימה שכולל המורה" . השמימיי המאפיינת את הפרשנות של אבן עזרא . כשאר פרשני אבן עזרא במאה הארבע עשרה אף שם טוב ציין שהוא כותב את חיבורו "כאשר הורוני 9 לעומת זאת פירוש המורה נעשה מסיבות ענייניות של השגת מן השמים" . חיי הנצח . זאת ועוד : חלק מהלהט של כתיבת הסופרקומנטר לאבן עזרא נבע מהצורך "להציל" את הפרשן החידתי מאשמת הכפירה שנתלתה בו . שם טוב כתב, "גם כי ראיתי הרבה מהמתחכמים מבני דורנו וקודם לדורנו אשר הם כופרי [ ם ] בקבלה וסומכי [ ם ] דבריהם לדברי החכם ז"ל, ויחפאו 10 ברוח זו כתב בהקדמת חיבורו "פרדס רמונים",בסודותיו דברים אשר לא כן" . "קנאתי בהוללים מלעיגים על דברי חכמנו ז"ל בעלי החכמה האמתית, חברו ספרים לקטו בהם ההגדות ודרשו בהם כהגדות של דופי ומלעיגים על זה 11 לעומת זאת במחצית השנייה של על תורתנו הקדושה לעיני כל העמים" . המאה הארבע עשרה הרמב"ם איננו מואשם באשמות שהואשם בהם אבן עזרא, על אף שבמהלך הפירוש הביא שם טוב פרשנויות שביקשו ליצוק 12 דברי כפירה ברמב"ם תוך כדי דחייתם החריפה . האינטרס הפרשני השכלתני מיוחס בידי שם טוב לרמב"ם עצמו . פרשני המורה ייחסו חשיבות לכתובים שהציב בראש ספרו . אבן שפרוט טרח לפרש אחד הכתובים המעטרים את ספר המורה, "הַט אָזְנְךָוּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ 8 צפנת פענח, כ"י אוקספורד בודלי ,2350 דף 2א - ב . המסורת מסתמכת על הצוואה המיוחסת לרמב"ם . 9 שם, דף 2ב . 10 שם, דף 3ב . 11 פרדס רמונים, סביוניטה שי"ד, דף ב ע"א . 12 ראה אוצר טוב, דף יג ע"א : "ויש מפרשי [ ם ] שלא הית [ ה ] השגת [ ו ] עוברת הגלגל, וחשבו שהש"י נתהוה מחומר הראש < ו > ן בלי אמצעות, ואינו נראה לי, שאין אמונה פחותה מזו" .
|
|