|
|
עמוד:10
י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 10 במטרתו של החיבור שלפנינו, המבקש לעמוד על מופע ( או מופעי ) הפצעתה ההיסטורית של היהדות . בחלק האחרון של סקירת הספרות התמקד המחבר בעיקר באופן שתופסים היסטוריונים אלו ואחרים את תקופתם של עזרא ונחמיה, ולא בכדי . לדעת כסיף, דווקא תקופה זו תרמה את המירב לעיצובה 'הסופי' של היהדות, ולא רק שלה . שערו השני של הספר שוזר נרטיב חדשני לעניין מקורותיה של היהדות . הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גוויל וכדת ספר, ופחות בחומרי המשקע הרעיוניים-תיאולוגיים שיצרה, ואף לא כיוזמה יהודאית פנימית ובלתי תלויה . על פי הטיעון, שעומד במרכז הדברים, יהדות הגוויל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני מכוון ואקטיבי, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטיים והכלכליים, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס, יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון . פרויקט שיבת ציון בתקופתו של כורש, קימומו של בית המקדש בירושלים בימי שלטונו של דריווש הראשון ומפעלותיהם של שני הפקידים האחמנים עזרא ונחמיה, לדעת כסיף, הם קרוב לוודאי נקודות ההשקה ההיסטורית של היהדות החדשה . קשה להעריך מה היו פניה של היהדות אילולא היו כורש ויורשיו פועלים למימוש מפעל שיבת ציון, אך יש יסוד לטיעון שמפעל השיבה עמד ביסוד הופעתה והתגבשותה של היהדות בתצורתה 'הסופית', ובעיקר עם בואם של עזרא ונחמיה ליהודה . בניגוד לתפיסה הרווחת, סבור כסיף כי תהליך האחמניזציה של היהדות היה ביסודו עניין של כפייה פוליטית יזומה יותר מתהליך של חלחול טבעי-פאסיבי . כראוי לתהליך יזום הוא נקבע לאור מארג ברור למדי של אינטרסים בנקודות השקה היסטוריות מובחנות ומוגדרות היטב ואף בנות שחזור . לדעת כסיף, ניתן לתפוס את היהדות ההיסטורית לפחות משלוש נקודות מבט : כמניפסט תיאולוגי, כמארז כללֵי פולחן וכסיפר קורותיו של נַשאה ההיסטורי : העם היהודי, האומה היהודית והקולקטיב היהודי או היהודאי . הנטייה להתמרכז בממד התיאולוגי אמנם רווחת למדי, אך המחבר אינו נוטה לראות בה נקודת מוצא לבירור תפקידה ההיסטורי של היהדות . הממד הביהביוראלי, דהיינו האריזה הפולחנית-הלכתית, חשוב להערכתו כקרש קפיצה לבירור היסטוריוגרפי של נסיבות הופעתה והתגבשותה של היהדות, כמו גם לביאור אפקט ההשפעה ההיסטורי שלה . כסיף סבור כי מה שחשוב יותר משאלת דבקותו של המאמין בעולם תוכן תיאולוגי הוא מידת
|
|