פרק 1. הערבים־הבדואים בנגב: רקע כללי

עמוד:15

15 פרק 1 | רקע כללי הערבית במדינת ישראל, ונדרשו להציג אישורים מיוחדים מהמושל הצבאי כדי לעזוב את "אזור הסייג" לשם עבודה, לימודים, טיפולים רפואיים, מסחר וכדומה . בתקופת הממשל הצבאי תועד מספר רב של פעולות הרתעה, אלימות וענישה קבוצתית נגד המיעוט הערבי בכלל, ונגד הבדואים בנגב בפרט ( בוימל, 2011 ; 1989 Marx, 1967 ; Lustick, 1980 ; Falah, ) . בספרו על הערבים בישראל קבע ג'ריס ( 1976 Jiryis, ) כי "יותר מכל קבוצה אחרת סבלו הערבים-בדואים בנגב מקשיחותו של הממשל הצבאי" ( 144 . p , התרגום שלי ) . הממשל הצבאי הוסר בשנת ,1966 ורק אז היה לערבים-בדואים מהנגב מגע קרוב יותר עם החברה הישראלית-יהודית . מאחר שאיבדו את אדמותיהם ואת מקורות מחייתם המסורתיים, היו רובם המכריע תלויים במקורות עבודה במגזר היהודי והועסקו בעיקר בעבודות לא מקצועיות ( אבו סעד, 2010 ; 2011 ; 2004 Abu - Saad, 1991, 2014 ; Abu - Saad, Lithwick, and Abu - Saad, ) . נוסף על כך, הבדואים ניסו לתבוע מהמדינה את אדמותיהם בחזרה, אך לשווא — בכל התביעות שהוגשו משנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- ,20 לא זכה שום בדואי בתביעתו ( אבו סעד, 2011 ; ; 2012 Amara, Abu - Saad, and Yiftachel, Elsana, 2021 ) . למרות השינוי שחל במעמד האזרחים הערבים בישראל עם ביטול הממשל הצבאי ב- ,1966 רוב הנחות היסוד ששימשו את המדינה בעידן הממשל הצבאי, נותרו בתוקפן גם בתקופות המאופיינות במידה רבה יותר של סובלנות כלפי המיעוט הערבי בישראל . כך, לדוגמה, תקנות החירום שעל פיהן כונן הממשל הצבאי הישראלי לא בוטלו, אלא הושעו ( פפה, 1999 ) והתקציבים שמקצה הממשלה למערכת החינוך ולרשויות המקומיות הערביות נמוכים עד עצם היום הזה מאלה הניתנים לרשויות היהודיות ( פרס ויער-יוכטמן, 1998 ; מאוטנר, 2008 ; אבו בדר וגוטליב, 2009 ; אבו סעד, ,2010 2011 ; חדאד חאג'-יחיא ואח', 2021 ; תחאוכו ואח', 2022 ; 2018 Kraus and Yonay, ) . מאז סיום הממשל הצבאי הבדואים בנגב הם הקהילה היחידה בישראל שעבורה קיים עד היום גוף ממשלתי מיוחד — "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב" ( לשעבר "הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, המינהלת לקידום הבדואים, מינהל הביצוע" ) המופקדת על "קידומה" . כל תקציבי הממשלה

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר