|
|
עמוד:10
מחקר מדיניות 186 | מערכת החינוך הערבית – בדואית בנגב בראייה מקומית ( 4 ) הפעלת תוכניות להורים ( ובמיוחד לאימהות ) מהגיל הרך ועד גיל בית הספר התיכון , כדי להקנות להם מיומנויות המאפשרות להם לקדם את ילדיהם מבחינה לימודית וחינוכית . ( 5 ) הורדת שיעורי הנשירה במידה ניכרת על ידי הפעלת תוכניות התערבות הממוקדות בתלמידים החלשים ( 6 ) הקמת מסגרות להשלמת השכלה תיכונית ותעודת בגרות בכל היישובים הבדואיים בנגב , כולל היישובים הלא-מוכרים . ( 7 ) שיפור ההישגיים בבחינות הבגרות בעזרת תוכניות התערבות המותאמות לחברה הערבית-בדואית בנגב . ( 8 ) טיפול בשיעורי הפגיעה הגבוהים בטוהר בחינות הבגרות . ( 9 ) מתן תמריצים למורים ולמנהלים כדי לשפר את איכות ההוראה והניהול . ( 10 ) הגדרה ברורה של מטרות השתלמויות המורים ויעדיהן . ( 11 ) העלאת סף הקבלה בכניסה למוסדות להכשרת מורים , כדי למשוך מועמדים איכותיים יותר ובעלי פוטנציאל גבוה יותר להצלחה . ( 12 ) שיפור התוכניות להכשרת מורים ערבים בנגב כדי לספק לפרחי ההוראה כלים מתאימים לטיפול בבעיותיה הייחודיות של מערכת החינוך הזאת . ( 13 ) הקמת מסגרות חינוך חדשות ומגוונות במערכת החינוך הערבית-בדואית בנגב : ( א ) בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים נוספים ביישובים הלא-מוכרים . ( ב ) ריכוז המוסדות הציבוריים, כולל בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, בקריות חינוך ביישובים הבדואיים בנגב . ( ג ) בית ספר תיכון אזורי ( יהודי-ערבי ) שש-שנתי בעל אוריינטציה מדעית- טכנולוגית מתקדמת בפארק התעשייתי באר שבע, בחסות אוניברסיטת בן- גוריון בנגב . ( ד ) מערכת חינוך מקצועית-טכנולוגית ראויה לשמה ובעלת סטנדרטים גבוהים . ( ה ) בית ספר תיכון חקלאי אזורי מודרני לאוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב . יישומן של ההמלצות האלה הוא תנאי הכרחי לשיפור מצבה העגום של מערכת החינוך הערבית בישראל בכלל, ושל מערכת החינוך הבדואית-ערבית בנגב בפרט .
|
|