1.1. שירותי הדת: רקע היסטורי

עמוד:15

מחלק ות הד ת : א ספקת ש ירותי דת על יד י הרשוי ות המקו מיו ת 5 1 יינתנו בכפיפות לְמרוּת דתית נפרדת, משום החשש "שמא יבולע לענייני הדת, אם גורמים חילוניים ישותפו בארגון השרותים הדתיים" . 8 עמדתה של הרבנות הראשית התקבלה, ובתקנות שהסדירו בשנת 1927 את הסמכות החוקית של הקהילות היהודיות נקבע כי יוקמו מועצות שחיטה : "בכל קהילה וקהילה תתכונן מועצה שתשגיח על עניני השחיטה וכל השייך לה" . 9 לאחר מכן שונה שמן של מועצות השחיטה ל"מועצות דתיות" ונקבע שסמכויות הטיפול והפיקוח על שירותי הדת של הקהילה יימסרו לגופים אלו . כדי לשמור על שליטת הדתיים במועצות הדתיות נקבע כי חברי המועצה הדתית ייבחרו בידי ועד הקהילה מתוך רשימת מועמדים שיציעו הרבנים החברים בלשכת הרבנות של הקהילה . עוד נקבע כי המועצה הדתית תחולק לוועדה דתית ולוועדה אדמיניסטרטיבית, אגב הפרדה בין היבטים דתיים והיבטים לוגיסטיים בניהול שירותי הדת . 10 עם זאת, חרף החובה המופיעה בתקנות להטיל את אספקת שירותי הדת על המועצה הדתית, נוסדו עד קום המדינה ב- 1948 רק 13 מועצות דתיות, וברוב היישובים היהודיים סופקו שירותי הדת על ידי הקהילות והרשויות המקומיות . 11 זמן קצר לאחר קום המדינה נחקק חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, תש"ט - 1949 . החוק הסדיר את תקציב המועצה הדתית ואת אופן הרכבתה, אך לא קבע חובה להקים מועצה דתית . מנגד, החוק לא התייחס כלל לאפשרות של אספקת שירותי דת שלא על ידי מועצה דתית . משרד הדתות 12 פעל בשנותיה 8 דון – יחיא, ,1988 עמ' 1 - 2 . 9 תקנות כנסת ישראל, 1927 . 12 . ,30 סעיף 26 . 10 אוסטרובסקי, ,1942 עמ' עג - עו . 11 שם, עמ' נט ; דון – יחיא, ,1988 עמ' ,4 19 . 12 משרד הדתות עבר תמורות לאורך השנים . הוא הוקם מייד לאחר קום המדינה בשם "משרד הדתות" . בשנת 1981 שונה שמו ל"המשרד לעניני דתות" . בשנת 2003 הוא פורק, ביוזמתה של מפלגת "שינוי", וסמכויותיו פוזרו בין משרדי ממשלה אחדים . רוב הסמכויות, ובהן הרגולציה על המועצות הדתיות ושירותי הדת, רוכזו ברשות הארצית לשירותי דת, שהוקמה כאגף במשרד ראש הממשלה . בשנת 2008 הוקם המשרד מחדש תחת השם "המשרד לשירותי דת", ומרבית הסמכויות שהיו לו הוחזרו אליו . להלן נתייחס לתקופה שמקום

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר