|
|
עמוד:15
מבוא : מדינת לאום יהודית במאה העשרים ואחת 15 במדינת ישראל, ובהשלכותיה על אופייה של מדינת ישראל ומדיניותה . במסגרת הסדנה התקיימו 19 מפגשים וארבעה כנסים רבי משתתפים . הלאומיות, כתופעה תאורטית וקונקרטית עד מאוד, נלמדה ונידונה בהם לעומקה . אחת המסקנות שעלו ממפגשי הסדנה הייתה שבמדינת ישראל אכן נוצרה במרוצת השנים תשתית רחבה של עיסוק באתגרים שמאפיינים מדינת לאום יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית-ליברלית, ומשתתפי הסדנה ביקשו להוסיף נדבך על תשתית זו . כחלק ממאמץ זה אנו מגישים לקוראים בכרך שלפניכם כמה מפירות הסדנה . במאמר הפותח את הכרך מציעה חדוה בן-ישראל מבוא רחב מבט לחקר הלאומיות ולגישות המרכזיות שאימצו חוקרי התחום בני המאה העשרים . בן- ישראל בוחנת בביקורתיות את התפיסות המודרניסיטיות של הלאומיות הסבורות שהיא תופעה חדשה שמקורה במאות האחרונות של האלף הקודם, ומסבירה את מקורות הטעות שלהם לפי תפיסתה . במאמר מוצגות גם גישות אחרות ללאומיות, והמחברת קושרת את הויכוח גם לשאלת הציונות . המאמר מתמודד עם השאלה אם הלאומיות תיכון ותהיה רלוונטית אל מול תהליכי הגלובליזציה ועונה עליה בחיוב . עזר גת כותב על שיבתה של הלאומיות לקדמת הבמה בשנים האחרונות, עם היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, ההכרעה בעד ה"ברקזיט" בבריטניה, וההתנגדות הגוברת לגלי ההגירה בצפון אמריקה ובאירופה . אירועים אלו הפתיעו אליטות פוסט-מודרניות, שנפלו בשביין של תאוריות אופנתיות שהציגו את הלאומיות כתופעה חדשה ומלאכותית ( "קהילה מדומיינת" ) והתעלמו משורשיה העתיקים . למרות הביקורת המוצדקת על התופעות השליליות, שלעיתים אכן מלוות את הלאומיות, טועים מי ששוללים את כוחה . מדובר בתופעה היסטורית ממשית, הנטועה עמוק בטבע האנושי ועומדת בבסיס הזהות של רוב אומות העולם . בבחינה מעמיקה, טוען גת, אפילו הרפובליקה האמריקאית, אומת המהגרים המפרידה בין הדת למדינה, מושתתת בסופו של דבר על יסודות תרבותיים מעין-לאומיים משותפים, ולא רק על יסודות אזרחיים טהורים . על אחת כמה וכמה נכונים הדברים לישראל, אחת האומות העתיקות בעולם, ששורשיה הלאומיים עמוקים ביותר, ומשלבים רכיבים אתניים, היסטוריים, דתיים ותרבותיים .
|
|