|
|
עמוד:14
ידידיה צ' שטרן | שוקי פרידמן | ישי ( ג'סי ) פרס 14 "יהודית ודמוקרטית", וביתר שאת לאחר מכן, הוטל על בית המשפט העליון להכריע בשורה של מצבים שבהם ערכים יהודיים ייחודיים, במופעיהם הדתיים או הלאומיים, התנגשו בערכים דמוקרטיים-ליברליים . עקב ייחודה של הלאומיות היהודית היו כמה מפסיקותיו של בית המשפט לדורותיו — נחשוניות . מטבע הדברים, מפאת חשיבותן לגיבוש הזהות הישראלית והמרחב הציבורי, הן עוררו, לא פעם, מחלוקת . התחזקות הלאומיות בעולם בדור הזה לא פסחה על ישראל . שינויים בחברה הישראלית, ההולכת ומתרחקת מהדגם של "דמוקרטיה הסכמית", מביאים גם הם לעלייה בכוחות המבקשים לחזק את היסודות הלאומיים של מדינת ישראל על חשבון ערכיה הדמוקרטיים-ליברליים . יש הרואים בשינויים האלה סכנה של ממש למשטר ולחברה המקומיים . עם זאת, ולמרות נבואות זעם תכופות על מר גורלה של הדמוקרטיה בישראל, זו שומרת, לפי שעה, על חוסנה וחיוניותה . המכון הישראלי לדמוקרטיה פועל מיום הקמתו לחיזוק התשתית הזהותית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . בראשית שנות האלפיים הוביל המכון מאמץ נחשוני לעגן את התשתית הזהותית הזאת במסגרת חוקה שלמה מלווה במגילת זכויות . המאמץ הזה לא צלח בינתיים, אך עבודת התשתית נמשכת, ואין כופר בחשיבותה . בשנים האחרונות ממשיך המכון לפעול באמצעות מחקר והפצת רעיונות והנכחתם בזירה הפוליטית והציבורית . אחת התובנות המרכזיות העולות מפעילות זו היא שהדיון המטלטל את הציבוריות הישראלית — ראו הדיון הסוער, אך הרדוד, שליווה את תהליך חקיקת חוק הלאום בעשור האחרון — נעדר לעיתים פרספקטיבה היסטורית והשוואתית . ישראל, כאמור, ייחודית במובנים רבים, אך היא איננה מדינת הלאום היחידה . עובדה זו חידדה את הצורך בהעמקת השיח על משמעויותיה של מדינת לאום יהודית במאה העשרים ואחת . על רקע זה נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנים 2016 – 2018 סדנת לימוד בין-תחומית, ובה השתתפו חוקרים מובילים ממגוון תחומים, לצד אנשי מעשה, פוליטיקאים ואישי ציבור . הסדנה עסקה בשורשיה האינטלקטואליים של הלאומיות, בלימוד משווה של דגמי לאומיות, בביקורת על הלאומיות ובוויכוח בדבר הלגיטימיות של מדינת הלאום . חלק ניכר מהדיונים בסדנה הוקדשו לעיסוק בהתהוותה של הלאומיות היהודית המודרנית, בדרכי הביטוי שלה
|
|