|
|
עמוד:13
מבוא : מדינת לאום יהודית במאה העשרים ואחת 13 הנתונות במחלוקת ) היא חלק מהיהודיות של המרחב הציבורי הישראלי . ייחוד זה אף מתחדד לנוכח העובדה שהדת היהודית התפתחה בעיקר מחוץ למסגרת פוליטית מאורגנת, עקב שנות הגלות הארוכות, ולכן אין בנמצא תקדימים שמהם אפשר ללמוד על האופי הראוי של מדינה יהודית מנקודת ראות פנים-דתית . על כל פנים, עובדה היא שאופייה הלאומי הפרטיקולרי של ישראל היה מקובל מקום המדינה ועד היום על הרוב המכריע של הישראלים הציונים, לרבות מי שתומכים תמיכה אדוקה בערכים ליברליים מערביים . להבדיל מהמגמות באירופה ובארצות הברית, שבהן פעלו הליברלים למיתונם, ואף לסילוקם, של היסודות הלאומיים מן המרחב הציבורי, ובזמנים מסוימים דומה היה שמפעלם צולח, בישראל לא התפתחה מגמה דומה, למעט קבוצות — חלקן באקדמיה המקומית — שפעלו בשוליים . רוב הישראלים רואים במדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי . יש הסבורים כי הרגש הלאומי בקרב היהודים בישראל הוא המכנה המשותף הרחב ביותר ביניהם — לא פחות, ואף יותר, מהדת היהודית . כמובן, חמישית מאזרחי ישראל, שאינם יהודים, אינם שותפים ל"יחד" הזה, ולכך השלכות חשובות ביותר, עקרוניות ומעשיות . ישראל מתקיימת כל שנותיה מתוך השניות הזהותית והנורמטיבית שעל בסיסה היא קמה, שניות שבראשית שנות התשעים זכתה למסגור בנוסחה החוקתית — "מדינה יהודית ודמוקרטית" . מתוך נאמנות כנה לשני היסודות האלה הקדישו ישראלים רבים את מיטב שנותיהם וכוחות היצירה שלהם כדי ליישב את הסתירות המובנות שיוצרת מדינת לאום שהיא דמוקרטיה הדוגלת בערכים ליברליים, ובה במידה היא בעלת אופי יהודי ייחודי . חוקרים באקדמיה, כותבים פופולריים והוגים הרגישים לסתירות המובנות בקיומה של מדינה יהודית דמוקרטית פועלים כדי להציע תשתית אינטלקטואלית ראויה להתמודדות עם מתחים אלו . במסכת הזאת מוסד אחד ניצב כמגדלור במאמציו לרבע את המעגל, הלוא הוא בית המשפט העליון . בשל המבנה החוקתי הייחודי של מדינת ישראל והמקום שקנה לו בית המשפט העליון בעיצוב החברה בישראל וערכיה, השופטים הם שנדרשו להתמודד פעם אחר פעם עם פִּשרה ועם משמעותה המעשית של השניות הזהותית והנורמטיבית של המדינה היהודית והדמוקרטית . במרוצת השנים, טרם חוקקו חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק ונטבע המטבע החוקתי
|
|