|
|
עמוד:11
ה וועד ה המי וח דת לענ יין נ גיף ה ק ור ונ ה 11 פיקוח באמצעות ועדות זמניות ( 2 ) אם הוחלט לבחור במודל הזה יש לשקול לחזק את מעמד האופוזיציה בוועדה ( להעמיד בראשה יו"ר מהאופוזיציה, לקבוע רוב אופוזיציוני בקרב חבריה ) . ואולם, את זאת ניתן לעשות בתנאי שסמכויותיה יהיו חלשות ולא יכללו, למשל, אישור תקנות של הממשלה . ( 3 ) יש לחייב את הוועדה להגיש דוח המשקף לציבור את התמודדות הממשלה עם המצב הנבחן ומכיל את מסקנותיה והמלצותיה בנושא זה . פיקוח באמצעות המודל ההיברידי ( 4 ) אם הוחלט לבחור במודל הזה יש לחלק את הסמכויות בבירור בין שני סוגי הוועדות ולהגדיר במפורש את תפקידיהן, כדי למנוע כפילויות בעבודתן, נפילת נושאים בין הכיסאות, החלטות סותרות, בזבוז משאבי כוח אדם וזמן ופגיעה פוטנציאלית באמון הציבור . המלצות כלליות הנוגעות לחיזוק הפיקוח ( הן בעת שגרה הן בשעת חירום ) ( 5 ) יש לשכלל את יכולת הפיקוח של הוועדות על ידי הרחבת הכלים העומדים לרשותן, כגון אימוץ שימועים נושאיים, הגשת שאילתות בכתב של חברי ועדה לשרים ולדרג המקצועי במשרדים הממשלתיים, זימון של שרים לוועדות בתדירות גבוהה יותר וכיוצא באלה . ( 6 ) יש לעבות את הצוות המקצועי העומד לרשות הוועדה המפקחת ( מומחה חיצוני או יועצת מדעית, כגון אפידמיולוג במקרה של ועדת הקורונה ) . מהלך כזה יסייע בהכנה המקצועית של חברי הוועדה ויטייב את עבודתם . כמו כן, הוא ימצב אותה כגורם המסוגל לקבל גם החלטות ענייניות ומקצועיות — מה שעשוי להגביר את האמון הציבורי בה . ( 7 ) יש להסדיר נוהל לקיום ישיבות של ועדות הכנסת המשלב השתתפות פיזית ומקוונת כדי למנוע מצבים שבהם משתתפים אינם יכולים להביע את עמדתם במהלך הדיון עקב עומס דוברים או בעיות טכנולוגיות .
|
|