|
|
עמוד:9
ה וועד ה המי וח דת לענ יין נ גיף ה ק ור ונ ה 9 עצמאיים רבים . כמו כן, הן הסתייעו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לשם קבלת אינפורמציה מהימנה ואובייקטיבית, וכן במסמכי רקע רבים מגורמים לא ממשלתיים . עם זאת, נראה שוועדת שלח הייתה אקטיבית יותר מוועדת שאשא-ביטון, להוציא התקופה שוועדת שאשא-ביטון הוסמכה זמנית לאשר או לבטל תקנות בדיעבד, בעיקר משום שוועדת שלח פרסמה דוח ביניים ודוח סופי שחשפו לציבור את הכשלים בהתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה ואת מסקנותיה והמלצותיה בנידון . הסיבה לכך הייתה, כפי הנראה, שוועדת שלח פעלה בתקופת כהונת ממשלת מעבר, כאשר רוב ועדות הכנסת הקבועות לא פעלו, ולכן היא הייתה השחקן הפרלמנטרי היחיד שעסק במשבר הקורונה באותה עת, וכל פעילות הכנסת בנושא נוקזה אליה . ועדת שאשא-ביטון פעלה במציאות פוליטית אחרת, שבה הושבעה ממשלה, הוקמו ועדות קבועות ונחקקו חוקי הקורונה, ולכן חלק לא מבוטל מהפעילות הפרלמנטרית בסוגיה עבר לוועדות הקבועות . המחקר בוחן בקצרה גם את סוגיית הפיקוח הפרלמנטרי על התמודדות ממשלות עם מגפת הקורונה במדינות דמוקרטיות אחרות . בחינה זו מלמדת שהפיקוח התנהל על פי אחד משני מודלים : באמצעות הוועדות הקבועות או באמצעות ועדה זמנית . נמצא כי כרבע מהפרלמנטים במדינות OECD-ה הקימו ועדה זמנית ייעודית לפיקוח על החלטות הממשלה בעניין הקורונה ( כגון אוסטרליה, ניו זילנד, נורווגיה, ספרד וארצות הברית ) . שאר הפרלמנטים ניהלו ביקורת שוטפת על החלטות הממשלה בעניין במסגרת הוועדות הקבועות, שפיקחו על החלטות הממשלה הקשורות לתחום אחריותן ( למשל בריטניה, פינלנד, שוודיה וגרמניה ) . שלא כמו בישראל, בשום מדינה מהמדינות שנבדקו לא נערך הפיקוח בשני סוגי הוועדות בעת ובעונה אחת, או ששונתה האכסניה הפרלמנטרית לביצועו בתקופה הנבדקת ( בוועדות קבועות או בוועדה זמנית ) . מסקנת המחקר הזה היא שלפיקוח הוועדות על הממשלה בשעת חירום יש אפוא שני מודלים בסיסיים : ועדות קבועות וועדה זמנית-מיוחדת . לכל אחד מהמודלים יתרונות וחסרונות . היתרון הבולט של פיקוח בוועדות הקבועות הוא שהממשלה זקוקה להן במהלך כהונתה לשם אישור חוקים ותקנות, ולכן
|
|