|
|
עמוד:12
12 ההד הנשכח האחרונות של אחרים . אכו אינה מסוגלת אלא לחזור על מילותיו האחרונות של נרקיסוס, בעודה חוזה בו מתאהב בבבואתו שלו וגווע לאיטו . הספרות המקצועית שופעת כתבים על נרקיסיזם, אך כמו גורלה של אכו אשר 'נמחקה' מהסיפור, סיפורם של אלו שנפגעו משובל הנזק והכאב שפגיעתו ופגיעותו של הנרקיסיסט מייצרות אינו זוכה להכרה דומה . בספר זה אבקש לתת ל'אכו' קול ולטעון שמערכת יחסים קרובה עם אדם 2 היא פוגענית ( abusive ) באופן כמעט בלתי הסובל מהפרעה נרקיסיסטית קשה נמנע . מדובר בהתעללות סמויה, בלתי נראית, שפעמים רבות שני הצדדים לקשר אינם מודעים אליה . מהותה של התעללות זו היא תפיסת הנרקיסיסט את המרחב הנפשי של הנפגע . הנרקיסיסט תלוי באחר, הוא זקוק לו כדי להזין ולחַיות את עצמו וכדי להשקיט חוויית ריקנות המלווה בפחד מהתפרקות פסיכוטית . הנרקיסיסט פוגע בדרכים חמקמקות, אך נוצר דפוס מסוים מאוד, שבלוני להפליא, של יחסים שבבסיסם צורכו של הפוגע בסימביוזה ובשליטה . הפגיעה בנפשו ובמבנה אישיותו של הנפגע גם היא מאופיינת בדפוס שבלוני וחוזר על עצמו לא פחות . הנפגע חש עצמו מופעל כבובה על חוט . הוא חווה מחיקה של ישותו הנפרדת, של הסובייקטיביות שלו . כמו אכו במיתוס, הנפגע נמלא בושה שמעצימה את ההזדקקות לפוגע ואת הצורך באישורים ממנו ומתרוקן מתוכן ומחוויית עצמי אותנטי וחי . אַהֲבָתָהּ לֹא כָבְתָה : צָעֲרָהּ וּבָשְׁתָּהּ יְלַבּוּהָ . לַיְלָה וָיוֹם יְבַלְּעוּ אֶת גּוּפָהּ הֶעָלוּב שַׂרְעַפֶּיהָ, וְתִצְטַמֵּק וְתִּיבַשׁ — לְשַׁדָּהּ הִתְנַדֵּף אֶל הָרוּחַ . . . הָעֲצָמוֹת, מְסַפְּרִים, הָפְכוּ לִסְלָעִים אובידיוס, נרקיסוס ואכו, בתוך : מטמורפוזות, מוסד ביאליק, 1965 2 מכאן ואילך במקום "אדם הלוקה בהפרעה נרקיסיסטית קשה" ייעשה שימוש במילה נרקיסיסט . זאת חרף ההקשר השיפוטי והקשה שמתלווה לה . השימוש במילה הוא תיאורי-אבחוני והוא נחוץ כדי לשמור על בהירות היות שעסקינן בפרטים הסובלים מהפרעה נרקיסיסטית שמתוכה הם פוגעים באחר, להם ייוחד הכינוי 'נרקיסיסט', ובנפגעים שלהם, שבמקרים רבים יפתחו הפרעה נרקיסיסטית אף הם .
|
|