|
|
עמוד:13
מבו יהודי נ רברפנים וייחודי 13 זה של העולם לא היו לגמרי בטוחים היכן נמצאת גרמניה זו, ואם תוכל אי-פעם נאמנותם להיות נתונה לה . למרות זאת, אפילו בקרבם התעצם בהדרגה תהליך גיבוש הלאומיות והושלם לבסוף . אולם בעוד השאלות הנוגעות לזהות הקיבוצית הלכו והתחדדו בקרב מרבית האוכלוסייה בחלק זה של העולם, דווקא שאלות הזהות היהודית, שנדמו בעבר ברורות למדי, נעשו עמומות יותר ונתונות לוויכוח . למעשה, אפילו בימי הביניים, כאשר הגדרותיהן של כל הקבוצות היו רוויות דימויים דתיים, כבר אז נתפסו היהודים כקבוצה הניתנת גם להגדרה אתנוגרפית בעלת תכונות חברתיות ותרבותיות החורגות מעבר לדת הייחודית ולכללי ההתנהגות והמוסר הנגזרים ממנה . בו בזמן הייתה התפיסה המקראית של העברים כעם משוקעת עמוק בתודעה של אירופה הנוצרית, וגם אם לא הייתה הסכמה כללית באשר לאופן שאותם עברים עתיקים קשורים בדיוק ליהודים העכשוויים, תמיד הניחו הכול שקישור כזה שריר וקיים . בעת החדשה המוקדמת תאולוגים גרמנים — שלעיתים כונו ״אוריינטליסטים״ או אף ״הֵבּרַאיסטים״ — החלו לגלות עניין בהבּיטוּס המדויק של יהודי 2 באמצע תקופתם, בחיי היום-יום שלהם ובלשונותיהם הייחודיות . המאה השמונה-עשרה אפילו הנרטיב המקראי חדל להיתפס כטקסט דתי בלבד, וכבר היו שהתייחסו אליו כאל מקור היסטורי, כזה שאמור להיות מנותח בעזרת הכלים הפרוטו-מדעיים של התקופה : הבלשנות, הארכאולוגיה וכלים אנתרופולוגיים ראשוניים שפותחו אז . תצפיות על חיי היהודים באירופה הטרום-מודרנית היו אמורות לספק מידע על העברים הקדמונים ולהפך, ולקישור המפורש שנעשה ביניהם היו השלכות — חיוביות ושליליות כאחת — על מעמדם של יהודי התקופה, נושא שסביבו ניטשה בינתיים מחלוקת גוברת והולכת . הפרשן המשפיע ביותר של עברם הלא רק דתי של העברים הקדמונים היה הפילוסוף והתאולוג יוהן גוטפריד הרדר . הוא מעולם לא פקפק בקיומו של קורפוס ספרותי רב-עומק שאותו יצרו העברים בעבר הרחוק, אף שגם הוא, כמו ווׂלטֵר מעברו השני של נהר הריין
|
|