|
|
עמוד:12
ג ם כ נ ע נ י ם ג ם צ ל ב נ י ם 12 הקולוניאליסטית בלבם של אזורים פלסטיניים, כפי שהצלבנים האירופאים הקימו במחצית ימי הביניים נחלות בלבנט . אין זו תופעה פוליטית חולפת אלא נקודת מפנה המשנה כליל את כוונות ההוגים הציונים והמתיישבים הראשונים, שהרי היגיון הקמתה של מדינת ישראל עוּות לחלוטין . הרציונל הציוני שעמד מאחרי הקמת מדינת ישראל היה זה : אחרים ) "הגויים" ( לא ישלטו על יהודים, ויהודים לא ישלטו על אחרים . מוטציה גנטית מתחוללת עתה בגוף הציוני, שבו משתולל גן מסוכן : העובדה שיותר מחצי מיליון ישראלים מתגוררים מחוץ לגבולות המוכרים של ישראל הופכת את התחזית מרת כי גבולות מדינת ישראל ישתרעו מהים ועד הירדן לקרובה מאי אוה פעם להתגשם . - בהקמתה של מדינת ישראל לא דבק החטא הקדמון, "הצלבני" . הישראלים הראשונים לא התנצלו על קיומם הלאומי אלא ראו בו מימוש היסטורי של זכות אוניברסלית המעוגנת בהכרה בינלאומית . האנלוגיה לרוב כי המתיישבים לבנית שעשו הוגים ומדינאים הוכיחה צ- הציונית היהודים ) "החלוצים" ( לא נשלחו על ידי ארצות מוצאם . מניעיהם היו בניית אדם חופשי השולט בגורלו, שב למולדתו ההיסטורית, מואס ברדיפות צו . באראיש- , הריבונים איש ללאומים אחריםיות וחושק להידמות אנטישמ וף דתם והיו לאומיים בתודעתם המודרנית, לא הסתגרוהם רחקו מתבנית נ תיכונית תוססת, פיתחו התיישבות,- בהר ובמבצר אלא אופיינו כחברה ים מדע וטכנולוגיה, ייצבו ) במלחמת שחרור עקובה מדם, שנסתיימה בבריחה ובגירוש של מרבית הפלסטינים הילידים ( רוב מוחלט באוכלוסיית הארץ, שנות 002תרבות לאומית ושפה עברית ) במהלךגיבשו זהות עצמאית, שלצרפתיתמילים ערביות בלבד ל 30 ההתיישבות הפרנקית בלבנט חדרו הקולוניאליסטים ( , ובמהלך קונפליקט צבאי מתמשך הצליחו לקיים משטר דמוקרטי יציב, שהעניק זכויות אזרח ) במשורה וביד קפוצה ( גם למיעוט בהן שלט הממשל הצבאי, שניםהלאומי החי בקרבו, מלבד בשנים ש ראשונות של מדינה שאך זה נולדה, והיא חסרת ביטחון וביטחון עצמי נוכח שכנותיה שאינן מכירות בלגיטימיות של קיומה . כתב במאמרו "המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי ב"ז קדרההיסטוריון ( כי "יש מקום למחקר השוואתי של מידת ,2004 אלפיים הישראלי" ) צות ובתקופות שונות" . באר ות לאנלוגיות ולקחים היסטוריים ההזדקק אנלוגיה טובה היא זו המעלה שאלות ומעוררת דיון, ו"האנלוגיה הצלבנית הציונית" מעניקה פריזמה שדרכה ניתן לבחון גם את ההבדלים בין התנועה-
|
|