|
|
עמוד:10
10 א תי ק ה א ח ר י א ו ש ו ו י ץ ערב לאחריה, מעידים כאלף עדים על כך שהמערב לא הפנים את את משמעות בגידתו בעצמו ובערכיו היסודיים . המערב נותר מדירני, אנטישמי במידה רבה, תוך שהוא מסתיר מעצמו בערמומיות את הבגידה בערכים העומדים בליבת העצמיות המודרניות, המדינה הליברלית ומוסדותיה . מצב זה, לצד תחושת החובה להעניק לקולו של אמרי ביטוי עוצמתי ככל האפשר ולהציג את מחשבותיו, משמעויותיהן והשתמעותיהן המוסריות בבהירות מרבית, הניעו אותי להעניק פרשנות רציפה לספרו "מעֵבר לכפרה ולאשמה — מהרהוריו של אדם מובס" . מאז קראתיו לראשונה, לפני יותר מ- 18 שנים, לא חדל סיפורו להטרידני . במהלך הקריאה חשתי כמי שקורא טקסט מטפיזי על תנאי הליבה של אנושיות ואתיקה, אלא שמדובר בטקסט הנערך כמטפיזיקה נגטיבית, כלומר באפיונו של עניין חיובי באמצעות הצגת משמעות שלילתו והיעדרותו מחיים אנושיים ממשיים או בדיוניים . הספר מציג מצב של היעדר רדיקלי של אנושיות, משמעות וערך באופן המאפשר לחלץ מתוך התיאור מהם תנאי האפס הנדרשים לאדם כדי להיות אדם . 2 , הגלומה ראש וראשון לתנאים אלה הוא החריגה או טרנסצנדנציה בלעז באהבה, בחברות, באמנות ובתחומי הרוח והמדע . חריגה הכרוכה באמון יסודי הנרכש בילדות כחלק מיחסי גידול בריאים, ביכולת לראות אחרים ולהיות למען אהובינו, להיאהב ולחוות את החריגה של יצירת האמנות 3 החריגה היא חוויה ויכולת שהעינוייםמהיום-יום המודרני הסואן והמנוכר . והמאסר באושוויץ מאיינים לחלוטין, ואשר היעדרה היסודי מונע מאמרי להיות חלק מהמין האנושי לאחר המלחמה . הוא יכול אמנם להתקיים לצד האדם, אך לא להיות אדם במלוא מובן המילה . הוא לעולם אינו מסוגל עוד להרגיש ולראות עצמו כחלק מ"אנחנו" כלשהו ואינו מסוגל לבטוח באחרים . למעשה, הוא אינו מסוגל לבטוח בצורת החיים האנושית עצמה . אובדן החריגה עומד במרכז חווייתו של אמרי, ואותו יש להבהיר כדי לפענח את ניסיונו המחריד ואת משמעותו עבורו ועבורנו כמערביים . 2 במילה "חריגה" אין כוונתי למושג דתי מופשט, חיצוני למציאות ולא רלוונטי, אלא למובן יסודי של יציאה מן העצמי ושיקוליו האנוכיים לקראת ממשותו של העולם החיצוני, האחרים החיים בו והארתו של הטוב את מציאותם של כל אלו . 3 על היומיומי המודרני המנוכר . ראו , Dorfman . E . , Foundations of the Everyday Rowman and Littlefield, London and New York, 2014 . להלן דורפמן 2014 .
|
|