מבוא

עמוד:13

31אמ ב ו שימוש באלימות . עלמתגבשת עמדתובעקבותיהםוחברתיים, אשר התבוננות בהיסטוריה האנושית מלמדת כי מערך זה של יחסים בין שימוש באלימותהיחיד והחברה מביא לעיתים תכופות לקבלת ה ) ולהשתתפות בה ( , ואילו ההתנגדות לאלימות מתגלה כיוצאת דופן . , ? "למה מלחמה" איינשטיין ופרויד הצליחו לקיים ביניהם דיאלוג ב למרות ההבדלים בגישות שלהם, בשל הסכמתם בנוגע למצב לא רק מאלימות, אלא גם – וסלידה משותפת, העניינים הרצוי מעל הצדק וקודמת לשכל הישר . הסיבהמקידוש הלאומיות כעומדת למכנה המשותף הזה קשורה במידה רבה לרקע המשותף שלהם כיהודים במרכז אירופה דוברת הגרמנית, המשתייכים ומזדהים , מעמד הביניים המשכיל, ועם מורשת םע-Bildungsbürgertum ה לאומיות- הנאורות . איינשטיין ופרויד נולדו אל תוך אימפריות רב יהודים ) כמו גם קבוצות חברתיותו כנסנ בהש אתניות, בתקופה-ורב יתהי אחרות ( אל מעמד הביניים בקלות יחסית . בשביל רבים ה ההתברגנות כרוכה באימוץ נלהב של תפיסות עולם ליברליות, ת במערב ובמרכז אירופה . שלא כמו יהודים רבים מורשתה של הנאורוּ ואיינשטיין לא ראו אתמבני מעמד זה בכל רחבי אירופה, פרויד באמצעות מלחמת העולם כהזדמנות להשתייך אל הקהילה הלאומית אלא חזו במלחמה כקריסתה של,לקיחת חלק במאבק הלאומי ל תוכה התבגרו . בהסתכלות לאחור, כעשור לאחראֶשיליזציה"ב"הצי סיום המלחמה, מדינות הלאום שצמחו מתוך הריסותיה לא נתפסו דמה, אלא כהתכחשות למורשתסף של קִ בעיניהם כצעד נו תה ביתם . יהמחשבתית שהי פרויד ואיינשטיין ראו את הנכונות לשימוש באלימות בשם מדינת על, או" האני המודע " רציונליים על- צחונם של דחפים אי י הלאום כנ צחון העבר האפל שלי השכל הישר . איינשטיין חשב על כך כעל נ גי ההווה, "התבונה", שנגרם בשל על היש – ה"ברבריות" – האנושות המבנים הפוליטיים שהביאה עימה . פרויד שלעלייתה של הלאומיות ו לא ראה התפתחות היסטורית, אלא מאבק תמידי בין יסודות שונים צחונה של "התבונה" הוא שברירי, י בו דווקא נ ש בנפש האדם, מאבק זמני, מפתיע .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא