|
|
עמוד:11
11אמ ב ו , ארצו של גיתה אותו פרסם בכרך שנשא את הכותרת שהחלוף", הצגתה של גרמניה בידי אויביה כמדינה התמודד פרויד עם החורבן שהמיטהמהסתייגות מההרס ובמקום לבטאברברית, ו במסגרת של תאוריית האבל – , העלה על נס המלחמה הגדולה את יכולתם של בני אנוש להתאבל על אובדנים – הפסיכואנליטית . עמדה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדהולשקם את שהחריבו עם המלחמה ומוראותיה היה אינטימי הרבה יותר מזה שהמפגש שלו ,רתו את ארצם במהלך המלחמהי של איינשטיין . שני בניו של פרויד שֵׁ והחשש לגורלם בתוך הכאוס חסר ההיגיון של הקרבות הדיר שינה סיונם של תלמידיו בטיפול בנפגעי הלם קרב הפגיש אותו י מעיניו . נ מי ששרדבקרביות המלחמה גם עם הפצעים הנפשיים שהותירו חוו ולו אף – שיח הפוליטילעתגובה מנעות של פרויד מ יאותה . הה בעניינים "כלליים", הקשורים למוסר ולעקרונות הבסיסיים של מסקרנת גם בגלל שבמהלך רוב שנות העשרים – תפיסת עולמו והשלושים הסיכון שהיה בכך לגביו היה קטן יחסית : איינשטיין יצא טריזם הגרמני בלי להיות אזרח גרמני, סבל התנכלויותכנגד המילי לות מגרמניה ואיבד את גְ , נאלץ לִ ואחריה אנטישמיות בזמן המלחמה ינה ו רתו שם עם עליית הנאצים לשלטון ; פרויד חי בו משׂאתרכושו ו כאזרח של האימפריה ההבסבורגית ) ולאחר מכן אוסטריה ( , ונאלץ התנזרותם . 8391- ייך הגרמני בלברוח מהנאצים רק לאחר שסופחה לר של פרויד ושל כמה מתלמידיו מנקיטת עמדה וממעורבות פוליטית, ביטאה את העדפת הסולידריות המדעית על פני הפוליטיקה האירופית, סולידריות שבלעדיה הפסיכואנליזה הייתה מתקשה להפוך לאומי . בתחילת המלחמה כתב לפרויד ארנסט ג׳ונס,-לארגון מדעי בין כיר תלמידיו בבריטניה : "אם יהיה עליי לבחור בין גורלה של ב מולדתי לבין גורל הפסיכואנליזה, אבחר באחרונה" . הלך רוח דומה נמצא גם במכתב ששלח פרויד בסוף המלחמה לתלמידו ההונגרי שנדור פרנצי : "עליך למשוך את הליבידו שלך מהמולדת, ולהפנות נחת- . אחרת תרגיש אי אותו בעוד מועד לעבר הפסיכואנליזה מתמדת" . פרויד האיש,רגע יוצא דופן בחייאפואמסמן"למה מלחמה ? " כתיבתוב ובתולדותיה של הפסיכואנליזה כתנועה אינטלקטואלית :
|
|