|
|
עמוד:12
מ ה מ ל ח מ ה ? ל 12 שלא דרך,אקטואלית ופרסם את דבריו- הוא נדרש לשאלה פוליטית באמצעות המנגנונים של , העת הפסיכואנליטיים שבעריכתו כתבי ארגונים פוליטיים . איינשטיין ופרויד לא נבדלו רק ביחסם לתפקידו של איש הרוח נותם של אנשייח הפוליטי, אלא גם בהבנתם את הסיבות לנכוּ בשׂ יליזציה האירופאית" המודרנית לנקוט אלימות המונית ב"הצי עלתתה מטבעה בי ולהצדיקה . מבחינתו של איינשטיין, השאלה הי אופי פוליטי : הטרגדיה של אירופה התגבשה במהלך המאה עשרה, עם עלייתן של התנועות הלאומיות, והגיעה לשיאה-התשע לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מדינות הלאום הפכו למסגרת הפוליטית המשמעותית ביותר באירופה . החלוקה השרירותית דינה באירופה היולמדינות לאום הובילה למתח בלתי פוסק : בכל מ קבוצות שהוגדרו כעת "מיעוטים" לאומיים, ולכל מדינת לאום היו מיעוטים שחיו מחוץ לגבולותיה והצדיקו דרישות לסיפוח האזורים בהם חיו . כאשר נוספה לכך הדרישה ) המקובלת מאז הסכם ש ליה ( לריבונות בלתי מוגבלת בגבולות המדינה, נטו מדינות פַטְסְוֶ סות להגדיל את נ גיסא, ולמיעוטים מחדאדכלוהפלותהלאום ל מאידך גיסא . לפיכך, לטעמו שלן גבולות המדינה ככל הנית איינשטיין, מניעת אלימות והבטחת זכויות האדם יכולות להתבצע רק לאומיים . איינשטיין לא היה "נאיבי", וגישתו- באמצעות ארגונים על גוניםלמניעת מלחמה הייתה מעשית : גם כאשר תמך באר ניסיון למסד את ההגבלה של מדינת הלאום בפציפיסטיים, עשה זאת כוחה להכריז מלחמה . לעומת זאת, במשך רוב שנות פעילותו ושל הפוליטית הוא היה אופטימי יותר מרבים מעמיתיו באמונתו שניתן ולהבטיח צדק,,פוליטיק הלאומיים- להתעלות מעבר לעקרונות הריאל תהיבר לגבולות הלאומיים . לדידו של פרויד הישלום וזכויות אדם מע שאלת האלימות ומניעתה קשורה פחות במבנים חברתיים ובארגונים ובאופן שבו הוא נקשר , פוליטיים, ויותר במבנה הנפשי של האדם לקבוצה . פרויד מייחס משמעות שולית לסוגי השלטון תירוץ להפעיל אלימות . כאולוגיות המשמשות כסיבה אויולאיד במקום זאת, הוא מתאר את הקיום החברתי כתוצאה של מאבקים בלתי פוסקים בין כוחות שונים הפועלים על האדם, נפשיים
|
|