|
|
עמוד:14
מבוא 14 הערבי או החרדי, בייחוד לאור התנגדות מנהיגותה של כל אחת מהקהילות הללו . כמו כן, נראה כי למרות התנגדות זו יש גרעין של צעירים ערבים המשתתפים בשירות אזרחי, ואילו במגזר החרדי יש מספר קטן של צעירים שמשרתים בצבא ובתוכניות שירות אזרחי שהותאמו במיוחד לצורכיהם . להלן נסקור בקצרה את מבנה הספר . בפרק הראשון נציג שלושה אתוסים של אזרחות – רפובליקני, ליברלי וקהילתני – כפי שהם התפתחו בהגות הפוליטית המערבית, ונדגים כיצד כל אחד מאלה בא לידי ביטוי בפוליטיקה הישראלית בתקופות שונות בתולדות המדינה . אנו נראה כיצד האתוס הרפובליקני היה מרכיב חשוב באזרחות הישראלית, וכיצד בשנים המכריעות של בניית האומה הניע ואיחד ישראלים ציוניים, חילוניים ודתיים, אך הדיר את החרדים ואת הערבים, אשר לא היו שותפים לאתוס זה . נסרטט את השינויים שחלו בישראל באמצע שנות השמונים ובשנות התשעים, שעודדו אתוס אזרחי ליברלי יותר בתמיכת בג"ץ, אשר פעל לקידום ערכים ועקרונות ליברליים . נציע כי אתוס קהילתני עשוי להיות הולם יותר לישראל, משום שהוא יכיר בשונות ויכבד הבדלים בין קבוצות, ובה בעת יהיה מכליל ומשלב . תוכניות שירות אזרחי המבוססות על התנדבות ומותאמות במיוחד לצרכים ולתרבויות של קהילות שונות, עשויות לקדם מודל אזרחות חדשני זה . בפרק השני נחקור את המושג "ממלכתיות" כפי שהציגו דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד מושג זה התבטא בשירות בצה"ל בשנים המכריעות של בניית המדינה . נתאר את היוזמה הראשונה של ממשלת ישראל, תחת מנהיגותו של בן-גוריון, להקים שירות לאומי-אזרחי לבנות דתיות, שהיו פטורות משירות בצה"ל על פי חוק . יוזמה זו, אף שלכאורה הציגה אידיאלים רפובליקניים נעלים, השתרבבה בוויכוחים על פוליטיקה ודת באותן שנים ראשונות . נשאף להבין את מניעי המנהיגים הישראלים שהציעו חוק שירות לאומי ואת הסיבות להתנגדות העזה לו מצד המפלגות החרדיות והדתיות . שאלה נוספת ומסקרנת עוד יותר היא מדוע לא יושם החוק לאחר שאושר בשנת ,1953 וגם בה נדון בפרק זה . בפרק השלישי נתאר את ההתפתחויות שהביאו להקמת תוכנית שירות לאומי-אזרחי לבנות דתיות, ואת הנסיבות הפוליטיות שהובילו להקמתה ושנוצרו בעקבותיה . ננסה להבין מדוע הוגבלה תוכנית זו לבנות דתיות בלבד
|
|