|
|
עמוד:12
מבוא 12 לדורותיהן נגד אזרחים ערבים, וטוענים שיש להקדים את שוויון הזכויות שלהם לפני שמטילים עליהם חובות אזרחיות . גם החרדים דוחים כל הצעה של שירות כזה או אחר, ומתעקשים להמשיך את מדיניות הדחייה לכל בחורי הישיבות וללא הגבלת זמן . הם רואים במסירותם ללימוד התורה את תרומתם הייחודית לרווחה הרוחנית והפיזית של האומה ולהגנת המדינה מפני הסכנות שמאיימות עליה . התהוותם והשתנותם של תהליכי אזרחות, זהות ושילוב של אוכלוסיות שונות בישראל הן תת-הנושא השני של ספר זה . להלן נחקור נושא זה בעזרת בדיקה ממוקדת של המדיניות בנושא השירות הלאומי-אזרחי בישראל, כפי שזו התפתחה משנותיה הראשונות של המדינה ועד היום . הניתוח שלנו יתייחס לאתוס הדומיננטי שעמד ביסוד קבלת ההחלטות המדיניות בכל תקופה ותקופה, ולשאלה כיצד השפיע אתוס זה על קווי המדיניות שנקבעו . אנו נראה כי גם האתוס של אזרחות רפובליקנית וגם האתוס של אזרחות ליברלית לא הצליחו להביא לשילוב קבוצות המיעוט בתוך החברה הישראלית, וגם לא אפשרו לקבוע מדיניות שירות הניתנת ליישום הלכה למעשה . במהלך הספר נציע כי מעבר אל אתוס קהילתני יותר, המכיר בשוני בין האזרחים ומכבד את חיבורם אל קהילותיהם, וכן יצירת מדיניות על פי אתוס זה, יגדילו את שיעור ההשתתפות של קבוצות המיעוט בשירות הלאומי-אזרחי וישפרו את שילובן במדינה . נציע שבמקום להתעלם מקבוצות המיעוט ולהדירן, כפי שאירע בתקופה שבה רווח האתוס הרפובליקני, או לכפות עליהן "להתחלק בעול" ( "שוויון בנטל" ) , כפי שניסו לעשות בתקופה הנאו-ליברלית, גישה קהילתנית תעודד את קובעי המדיניות לגבש תוכנית שירות הכוללת את המיעוטים ובד בבד מכבדת את שונותם . אין לדרוש מאף אחת משתי הקהילות הללו לנטוש את זהותה או לאמץ נרטיב ציוני בשם האורתודוקסיה הציונית, ואף אין לכפות עליהן לשרת בניגוד לרצונן, רק בשם השוויון . עם זאת, אין למנוע מקבוצות אלה את ההזדמנות לשרת ולצבור את הזכאויות ואת ההטבות שמתקבלות בעקבות השירות . מדיניות שירות לאומי-אזרחי המעניקה אישור לשונות בין הקהילות תתרום לשילוב קבוצות מיעוט אלה בחברה הישראלית . יש סימנים לכך שזרעי המעבר לקראת אתוס קהילתני כבר היכו שורש, אם כי השינוי מתרחש באיטיות . בין הראשונים שזיהו את הצורך בתהליך הזה היה
|
|