|
|
עמוד:8
מבוא 8 כי מדיניות דחיית הגיוס לבחורי ישיבה, שהחלה בימיו של דוד בן-גוריון כראש הממשלה בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, חייבת להימשך ללא שינוי, על אף העובדה שסך כל הדחיות הגיע כבר למספר עצום – 60,000 דחיות בשנה . ניתן היה להניח שהאופציה של שירות אזרחי, כחלופה לשירות צבאי שעוקפת את הקשיים האידיאולוגיים שמציב בפניהם השירות בצבא, תתקבל בברכה אצל הערבים הישראלים והחרדים . במסגרת שירות אזרחי הערבים לא היו נדרשים להילחם בערבים אחרים – הן בגדה המערבית, הן בעזה, והן לאורך גבולות ישראל . את השירות אפשר היה לבצע בקהילותיהם שלהם, בתחומים של שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך, הכבאות וההצלה, ושירותים אלו היו מפיקים תועלת רבה מהתנדבותם . באותה מידה השירות הלאומי אמור להביא תועלת גם לקהילות החרדיות, כחלופה לשירות הצבאי שלא זכה לתמיכה בקהילה זו, ואף נאסר במפורש על ידי מרבית הפוסקים החרדים – בין היתר גם בגלל סביבתו החילונית והמעורבת . את השירות האזרחי אפשר לבצע בתוך הקהילה החרדית, על ידי שיבוץ המתנדבים במקומות שירות התואמים את סגנון החיים החרדי ואת הגבלותיו . כמו כן, עם השלמת השירות המתנדבים היו זוכים לאותן זכויות והטבות שמקבלים חיילים ששירתו ביחידות לא קרביות בצבא . עם זאת, נראה שגם המנהיגות הפוליטית הערבית וגם רבנים חרדים רבים התנגדו במהלך השנים – ועודם מתנגדים גם כיום – לשירות אזרחי, ופועלים להניא צעירים מהשתתפות בשירות . בישראל השירות המחייב למדינה מוגדר באופן מסורתי כשירות צבאי . חוק שירות הביטחון, אשר נחקק בשנת ,1949 ייסד את "צבא העם", שאליו גויסו כל הגברים והנשים הצעירים הכשירים . 3 כיום חובת השירות בנוסף, גברים נדרשו לשרת במילואים עד גיל 54 ; 3 למרות העובדה שחוק שירות המילואים אינו מבדיל בין גברים לנשים, עד אמצע שנות התשעים בדרך כלל לא נקראו נשים לשירות מילואים . החוק גם אִפשר לחיילי מילואים ביחידה קרבית, בני 41 ומעלה, לסרב לשרת . בשנת 2008 נקבע גיל חדש להפסקת השירות הצבאי : גיל 40 לחיילים וגיל 45 לקצינים . כיום נשים רווקות נקראות בדרך כלל לשירות מילואים עד גיל ,24 אך על פי חוק ניתן לקרוא להן למילואים עד גיל 38 .
|
|